חלק א׳ · אות קכ״ח

(כה) אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ לֹא נָסַע עוֹד עַל הָאוֹקְרַיינֶע לוֹמַר תּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ מִקֹּדֶם מֵחֲמַת הַחוֹלַאַת, וּפַעַם אַחַת הָיָה מְסַפֵּר בְּשַׁבָּת שִׁירָה מֵעִנְיָן שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִין הָיָה נוֹסֵעַ עַל הַמְּדִינָה בָּעִתִּים הַלָּלוּ וְהָיָה אוֹמֵר שָׁם תּוֹרָה נִפְלָאָה וְכוּ'. וְהָיָה מְסַפֵּר כְּמִתְגַּעְגֵּעַ, וְאָמַר שֶׁכְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה הָיָה עִנְיָן מְיֻחָד, וּכְשֶׁהָיָה בָּא לָעִיר שֶׁנָּסַע לְשָׁם וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ וְעָשׂוּ לוֹ כָּבוֹד הָיָה נַעֲשֶׂה עִנְיָן אַחֵר, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הָעִיר הָיָה עִנְיָן אַחֵר, כְּשֶׁאָמַר תּוֹרָה שָׁם הָיָה עִנְיָן אַחֵר, אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁקִּבֵּל מָעוֹת הָיָה עִנְיָן אַחֵר. וְחִשֵּׁב כַּיּוֹצֵא בָּזֶה כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁבְּכָל פַּעַם הָיָה עִנְיָן אַחֵר, וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁהָיָה לוֹ בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה עֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאֹד בְּכָל עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ הֵן בְּהַנְּסִיעָה הֵן בְּהַכָּבוֹד וְכוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל: נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל