חלק א׳ · אות ר״א

(יז) לְעִנְיַן מַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, שֶׁצָּרִיךְ לְאִישׁ כָּשֵׁר לְהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה מְלֻבָּשׁ כָּרָאוּי אִם אֶפְשָׁר לוֹ וְלֹא יִהְיֶה בָּזוּי, כִּי גַּם לְהַצַּדִּיק אֵין מְקָרְבִין עַצְמָן רַק עַל־יְדֵי מַלְבּוּשָׁיו, שֶׁרוֹאִין שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּכָבוֹד עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נֶחֱשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לְהִתְקָרֵב לוֹ וְאִם לֹא הָיָה מְלֻבָּשׁ לֹא הָיָה נֶחֱשָׁב כְּלָל בְּעֵינֵיהֶם. עָנָה וְאָמַר הֲלֹא גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְרַיִם, כִּי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מִצְרַיִם הִיא כֻּלָּהּ בְּחִינַת לְבוּשִׁין, שֶׁהָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל מִצְרַיִם עַד שֶׁאַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, וּבְכָל פַּעַם הִכִּירוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהִכִּירוּ גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר. אֲבָל בִּתְחִלָּה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים, הַיְנוּ כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים כַּנַּ"ל: