חלק א׳ · אות רל״ט

(י) שָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאַחַר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַאֲמַר תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד וְכוּ' (סִימן רו בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) אָמַר לוֹ שֶׁזֶּה הָעִנְיָן הוּא הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ בָּעִתִּים הַלָּלוּ. עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל עִנְוְתָנוּתוֹ וּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו. שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁזָּכָה לְמַה שֶׁזָּכָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ הַתְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּרוּחַ נְמוּכָה וְלֵב נִשְׁבָּר כָּזֶה. עוֹד שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַקְּטַנִּים אֵיךְ לְהִתְבּוֹדֵד, וְלִמֵּד אוֹתוֹ לוֹמַר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי וְכוּ' כִּי הֲיִתָּכֵן שֶׁיַּעַבְרוּ יָמַי בְּהֶבֶל כָּזֶה וְכִי בִּשְׁבִיל כָּךְ נוֹצָרְתִּי וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז "כִּי הֲיִתָּכֵן אַז סֶע זָאל מִיר אַזוֹי אַוֶועק גֶעהין דִיא וֶועלְט בִּין אִיךְ דֶען פוּן דֶעסְט וֶועגִין בַּאשַׁאפֶען גִיוָוארְן" וְכוּ'. אַחַר־כָּךְ בְּאֵיזֶה עֵת עָמַד זֶה הָאִישׁ אַחַר כָּתְלֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְשָׁמַע שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ: