חלק א׳ · אות פ״ט

(ט) שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת תק"ע פֹּה בְּרֶסְלֶב. כָּל סֵדֶר הַזְּמַנִּים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה דְּהַיְנוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה יוֹם כִּפּוּרִים סֻכּוֹת הוֹשַׁעְנָא רַבָּא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת חֲנֻכָּה וּפוּרִים. וּמִקֹּדֶם לוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר פֶּסַח שָׁבוּעוֹת וְכוּ' בְּכָל זְמַן וּזְמַן מֵאֵלּוּ הַזְּמַנִּים אֵין אֲנִי כְּמוֹ מִקֹּדֶם וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אַז סֶע קוּמְט דִי צַייט בִּין אִיךְ נִיט דָאס וָואס פְרִיעֶר". (הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁבְּכָל אֵלּוּ הַזְּמַנִּים הוּא בָּא עַל הַשָּׂגָה וְדַעַת חָדָשׁ לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים עִם הָעֲבוֹדָה שֶׁעָבַד כְּבָר בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים בַּשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, רַק בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הוּא בָּא עַל הַשָּׂגָה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָה חֲדָשָׁה בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים). בַּחֲנֻכָּה שֶׁל אֶשְׁתָּקַד הָיִיתִי מַדְלִיק הַנֵּרוֹת וּשְׁאָר הַנְהָגוֹת חֲנֻכָּה בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר אָז וְכֵן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְיוֹם־כִּפּוּר וְכוּ' הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ בָּהֶם עַל־פִּי הַכַּוָּנוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה זֶה רַק שֶׁהָיְתָה בְּדַקּוּת יוֹתֵר (הַיְנוּ שֶׁעֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה בְּדַקּוּת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל):