חלק א׳ · תורה קמ״ה ותפילתה

התפילה

מתוך ליקוטי תפילות, חלק א׳ · תפילה ק״ב

"אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַצִּילֵנִי מִמַּחֲלֹקֶת, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז תַּאֲוָתִי מִמַּחֲלֹקֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם תַּאֲוָה לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם רַק תָּמִיד אֶתְחַזֵּק בְּכָל עז לְהַשְׁקִיט הָרִיב וְהַמַּחֲלֹקֶת, וְלִרְדּף אַחַר הַשָּׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה בִּשְׁמִי לְאַחַר פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיוּ שִׂפְתוֹתַי דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר וְאֶזְכֶּה לָגוּר בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת וְלֹא אָמוּת לְעוֹלָם, רַק תָּמִיד אֶהְיֶה בִּכְלָל הַחַיִּים בֶּאֱמֶת.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה עַתָּה עַל יְדֵי תַאֲוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמָּרוֹת מְאד, אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן אֵלֶיךָ לְבַד, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁתְּמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְחַלְּצֵנִי מִכָּל הַתַּאֲווֹת עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל זֶה, וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, זַכֵּנִי לִהְיוֹת נִמְנֶה בֵּין הַחַיִּים תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים, וּלְמַעַן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַקְּרוּיִים בְּמִיתָתָם חַיִּים, הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי בְּאוֹר פָּנֶיךָ.

מָלֵא רַחֲמִים חַי הַחַיִּים, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ "תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְּלֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעַזְרוּנִי כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי, רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, אָמֵן וְאָמֵן

הקשר בין התפילה לתורה נקבע כאן לפי דמיון לשוני בין שני הטקסטים, ואינו כתוב במפורש בספר.