דילוג לתוכן הראשי

חלק א׳ · תורה ק״ס ותפילתה

כתבי רבי נחמן מברסלב – תורות ותפילות

התורה

מתוך קיצור ליקוטי מוהר״ן, חלק א׳ · תורה ק״ס · התורה המלאה בליקוטי מוהר״ן

הדפק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם וְלִפְעָמִים הוּא מַזְכִּיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּבְחִינַת: קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק (שִׁיר הַשִּׁירִים ה' ב), וְלִפְעָמִים הוּא מַזְכִּיר אוֹתוֹ לְהִפּוּךְ חַס וְשָׁלוֹם:

התפילה

מתוך ליקוטי תפילות, חלק א׳ · תפילה ק״כ

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁאֶזְכֶּה תָּמִיד לְקַבֵּל עַל יְדֵי נְשִׁימָתִי אֲוִירִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים הַבָּאִים מִדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְדפֶק דִּקְדֻשָּׁה וּתְסַבֵּב בְּרַחֲמֶיךָ וְתַעֲזר לִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁהַדּפֶק שֶׁלִּי יִהְיֶה דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בִּי לְטוֹבָה, וְיַזְכִּירֵנִי עַל יְדֵי דְפִיקָתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁראשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מֵרוּחַ שְׁטוּת מֵרוּחַ רָעָה, וְלֹא אֶשְׁאוֹב וְלֹא אֲקַבֵּל בִּנְשִׁימָתִי שׁוּם אֲוִיר וְרוּחַ רָעָה הַנִּמְשָׁךְ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַבָּא מִדִּבּוּרִים פְּגוּמִים, וְתָגֵן עָלַי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מֵהַדּפֶק דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְהַדּפֶק לִדְפק בִּי לְהַזְכִּירֵנִי לְתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי תָמִיד מִכָּל חֵטְא וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עֲשֵׂה מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת מְחַיֶּה חַיִּים, מַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת דְּפק בִּי לְטוֹבָה, וְהַזְכִּירֵנִי בְּכָל עֵת לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, חִישׁ קַל מְהֵרָה וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, רַק אֶזְכֶּה לַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת, אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצַי וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה

הקשר בין התפילה לתורה נקבע כאן לפי דמיון לשוני בין שני הטקסטים, ואינו כתוב במפורש בספר.