דילוג לתוכן הראשי

חלק א׳ · תורה ק״פ ותפילתה

כתבי רבי נחמן מברסלב – תורות ותפילות

התורה

פתיחת התורה · התורה המלאה בליקוטי מוהר״ן

בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן. מָעוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, (פסחים קיט). נִמְצָא, הַמָּעוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלִין. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו מ״א:ב׳): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. וְצֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּינִין, כִּי דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא. וְעַל כֵּן מָעוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִין. וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן, וְשֹׁרֶשׁ הַדִּינִין בְּבִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:י״ד): אֲנִי בִינָה, לִי גְּבוּרָה. וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִין הַיָּדַיִם עַל הַמָּעוֹת נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כִּי יֵשׁ בַּבִּינָה שָׁלֹשׁ יָדַיִם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁתֵּי יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה, וּכְלָלוּת הַיָּדַיִם הוּא יָד הָרָמָה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁבָּא הַמָּעוֹת, שֶׁהוּא הַדִּינִין, לְהַיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם שֶׁבַּבִּינָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן, כִּי שָׁרְשָׁן הוּא בִּינָה שֶׁשָּׁם הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם הַנַּ"ל. וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה עַל־יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם מֵהַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, הַיְנוּ: אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה בְּשָׁלֹשׁ יָדַיִם שֶׁבַּיְצִירָה, נִמְתָּק עַל־יְדֵי שֵׁם שֶׁל מ"ב אב"ג וְכוּ', כִּי מ"ב בְּגִימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד. וּבְעוֹלַם הַבְּרִיאָה נִמְתָּק עַל־יְדֵי שֵׁם אקי"ק וְשֵׁם יק"ו שֶׁשְּׁנֵיהֶם גַּם כֵּן גִּימַטְרִיָּא מ"ב, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד. וּלְמַעְלָה בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת, נִמְתָּק עַל יְדֵי מ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם מ"ה, הַיְנוּ: פָּשׁוּט וּמִלּוּי וּמִלּוּי דְּמִלּוּי, שֶׁכֻּלָּם יַחַד הֵם מ"ב אוֹתִיּוֹת, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַמְצָן, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דִּינִין, וְלָזֶה צָרִיךְ חָכְמָה יְתֵרָה, לָדַעַת כַּמָּה זֶה צָרִיךְ לִתֵּן שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דִּינִין:

התפילה

מתוך ליקוטי תפילות, חלק א׳ · תפילה קכ״ג

מי שמביאין לו מעות על פדיון יאמר תפלה זאת. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיֻּמְתְּקוּ הַדִּינִין וְהַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת מֵעַל עַל יְדֵי פֶּלֶא עֶלְיוֹן שֶׁהוּא חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְרַחֲמִים גְּמוּרִים וּפְשׁוּטִים שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרבֶת דִּין כְּלָל, מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, רַחֵם עַל הַחוֹלֶה וּפְדֵהוּ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וְיִסּוּרִין וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוּשִׁים, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלָיו בִּזְכוּת הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַן לְיָדִי עַל פִּדְיוֹן רַחֵם עָלֵינוּ וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַן לְיָדִי כְּאִלּוּ הִגִּיעַ הַמָּעוֹת לִידֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן, וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל הַדִּינִים עַל יְדֵי שֶׁלּוֹקְחִים בְּיָדָם הַמָּעוֹת שֶׁבּוֹ אֲחִיזַת הַדִּינִים כִּי אֲנִי מוֹסֵר יָדִי וְכָל כַּוָּנַת לִבִּי וְדַעְתִּי עֲלֵיהֶם וְיִהְיֶה עֲשִׂיָּתִי כַעֲשִׂיָּתָם וְיָדִי כְיָדָם וּפִי כְּפִיהֶם, וְהֵם יְכַוְּנוּ בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן כָּרָאוּי עַל יְדֵי הַמָּעוֹת הַזֶּה שֶׁבָּא לְיָדִי וְיַמְתִּיקוּ וִיבַטְּלוּ כָּל הַדִּינִים מֵעַל בְּשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּבִּינָה עִלָּאָה וְיִהְיוּ נִמְתָּקִין הַדִּינִים שֶׁבָּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה עַל יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁבַּיְצִירָה שֶׁעוֹלִים מ"ב שֶׁהֵם שֵׁם שֶׁל מ"ב שֶׁבְּרָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל תְּפִלַּת רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, שֶׁהוּא אָנָּא בְּכחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא נָא גִּבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם בָּרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וּבְעוֹלַם הַבְּרִיאָה יִהְיוּ נִמְתָּקִין הַדִּינִין עַל יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת שֶׁעוֹלִים מ"ב, וּבַאֲצִילוּת יִהְיוּ נִמְתָּקִין הַדִּינִין עַל יְדֵי שֵׁם הֲוָיָ"ה פָּשׁוּט וּמָלֵא וּמָלֵא דְמָלֵא שֶׁעוֹלֶה מ"ב אוֹתִיּוֹת

אָנָּא רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל הַחוֹלֶה הַזֶּה וּתְעוֹרֵר כָּל הַשְּׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁבַּבִּינָה עִלָּאָה שֶׁבְּכָל הַשָּׁלֹשׁ עוֹלָמוֹת, אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה, שֶׁהֵם יָד הַגְּדוֹלָה יָד הַחֲזָקָה יָד הָרָמָה, וְעַל יְדֵי זֶה תַּמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה מֵעַל הַחוֹלֶה הַזֶּה וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְתִפְדֶּה אוֹתוֹ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַדִּינִים שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו אֲפִלּוּ אִם הוּא אַחַר גְּזַר דִּין וְתִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת שֶׁיָּבִיאוּ לִי מָעוֹת עַל פִּדְיוֹן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְכַוֵּן הָאֱמֶת כַּמָּה וְכַמָּה מָעוֹת צָרִיךְ הָאִישׁ הַזֶּה לִתֵּן בִּשְׁבִיל פִּדְיוֹנוֹ כְּפִי הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִים בּוֹ גַּם תְּרַחֵם עַל הַמֵּבִיא הַפִּדְיוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַמְצָן וְיִתֵּן כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִתֵּן בְּאפֶן שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים וְיַגִּיעוּ וְיַעֲלוּ לְהַשְּׁלֹשָׁה יָדַיִם הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, וְיִהְיֶה נִמְתָּק בְּשָׁרְשָׁן הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּבִּינָה עִלָּאָה כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים עַל הַדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, רַחֵם עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְעַל הַחוֹלֶה הַזֶּה וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלָיו וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְתִרְפָּאֵהוּ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְתַחֲלִימֵהוּ וּתְחַיֵּהוּ וּתְשִׁיבֵהוּ לְאֵיתָנוֹ בְקָרוֹב וּתְעוֹרֵר לִבּוֹ שֶׁיָּשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה, וְתִמָּלֵא עָלָיו רַחֲמִים כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים, "פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכּל צָרוֹתָיו", כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה, כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֲווֹנוֹתָיו" אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן

הקשר בין התפילה לתורה נקבע כאן לפי דמיון לשוני בין שני הטקסטים, ואינו כתוב במפורש בספר.