ליקוטי מוהר״ן תנינא · תורה כ״ט ותפילתה

התפילה

מתוך ליקוטי תפילות, חלק ב׳ · תפילה נ׳

מיוסד ע"פ תורה כ"ט "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם כֵּן בַּקּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים קָרְבֵנִי לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְיַחֵד לְבָבִי לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ וְעָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי לְיַחֵד יִחוּדִים קְדוֹשִׁים בְּכָל עֵת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהֵיטִיב מַעֲשַׂי וּלְקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁיִּהְיֶה נִתְיַחֵד [וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים] עַל יָדִי יִחוּדִים עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתִּי לְיַחֵד וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּאפֶן שֶׁיִּתְגַּלֶּה וְיִתְפַּשֵּׁט וְיָאִיר יִחוּדְךָ וְאַחְדוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְיֵדְעוּ כֻּלָּם אוֹתְךָ לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת, שֶׁתִּהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתִשְׁמר אוֹתִי שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם בְּשׁוּם מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִזְדַמֵּן שׁוּם תַּעֲרבוֹת אִסּוּר בְּהֶתֵּר בְּבֵיתִי לְעוֹלָם וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים בְּאֵיזֶה אנֶס יִתְעָרֵב מְעַט אִסּוּר בְּהֶתֵּר, יִהְיֶה בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ בְּהֶתֵּר, שֶׁיִּהְיֶה הַהֶתֵּר מְרֻבֶּה מִמֶּנּוּ כְּשִׁעוּר שֶׁיּוּכַל לְבַטְּלוֹ כְּפִי דִינֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אֶפְגּם בְּשׁוּם יִחוּד שֶׁלְּמַעְלָה, וְכָל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי עַד הֵנָּה בְּיִחוּדֵי שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים, הַכּל תְּתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ, וְיִתְהַפְּכוּ הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת וְיִתְבַּטְּלוּ עֲווֹנוֹתַי בְּרִבּוּי טוּבְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַנִּפְלָאִים, שֶׁאַתָּה מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, בְּכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר הֵם מְיַחֲדִים כָּל הַיִּחוּדִים הָעֶלְיוֹנִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וּמְגַלִּין וּמְפַרְסְמִין יִחוּדְךָ וְאַחְדוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם בְּכחָם וּזְכוּתָם אָנוּ נִשְׁעָנִים שֶׁגַּם פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ הַמְרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד מְאד, כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ בְּבִטּוּל גָּמוּר בְּתוֹךְ עצֶם רִבּוּי קְדֻשָּׁתָם וְצִדְקָתָם עַד שֶׁיִּתְהַפְּכוּ הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וְזַכֵּנוּ לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, וּלְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"

הקשר בין התפילה לתורה נקבע כאן לפי דמיון לשוני בין שני הטקסטים, ואינו כתוב במפורש בספר.