ליקוטי מוהר״ן תנינא · תורה ל״ט ותפילתה

התפילה

מתוך ליקוטי תפילות, חלק ב׳ · תפילה כ״ח

"רעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נוֹהֵג כַּצּאן יוֹסֵף יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל, מָלֵא רַחֲמִים אֲשֶׁר חָמַלְתָּ עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהֵאִיר עֵינֵינוּ, וְהוֹדִיעָנוּ אֲמִתַּת אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וּמֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ הַנִּפְלָאָה הָיָה יָכל לְהָאִיר גַּם בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, לְהוֹדִיעַ לַכּל גְּדֻלָּתֶךָ וּגְבוּרָתֶךָ, לִפְקחַ עֵינַיִם עִוְּרוֹת, לְהָאִיר עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲמִיק בְּדַעְתָּם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי מִכָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַל יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁזָּכוּ לְמַנְהִיג כָּזֶה, אַשְׁרֵי עֵינַיִם שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹתוֹ, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁזָּכוּ לִשְׁמעַ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ

"וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה", הַט אָזְנְךָ לְשַׁוְעָתֵנוּ, "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ", וְחוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹרֵנוּ וְלַמְּדֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה, מַה נִּפְעַל עַתָּה, אֶל מִי נִפְנֶה לְעֶזְרָה, "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם", הוֹדִיעֵנוּ נָא בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נְשׁוֹטֵט לְבַקֵּשׁ מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה כִּי לְעצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵנוּ עַתָּה, וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲזר אוֹתָנוּ כִּי אִם רַבִּי וּמַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בָּנוּ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַל יְדֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר כֻּלָּם נִבְרְאוּ רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לְהַכִּיר אוֹתְךָ עַל יָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט וְאֵיךְ זוֹכִין לִמְצא מַנְהִיג כָּזֶה, אַיֵּה, אֵיפוֹא הוּא, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, אַיֵּה הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כִּי אִם אָמְנָם גַּם עַתָּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים וּמַנְהִיגֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וְיַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם אֲבָל הֲלֹא כָּל הַמְפֻרְסָמִים כֻּלָּם יוֹדוּ בְּעַצְמָן וְלֹא יֵבוֹשׁוּ, שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַכּחַ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁהוּא הַכּחַ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, לְהָאִיר בָּנוּ הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁיַּשִּׂיג כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי בָּזֶה הָעוֹלָם מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר לְכַךְ נוֹצָרְנוּ וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה וּמַה נִּפְעַל, מִי יָקוּם בַּעֲדֵנוּ אוֹי "מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא"

מָרֵיהּ דְּעַלְמָא כּלָּא, מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, אֲשֶׁר "נָחִיתָ כַצּאן עַמֶּךָ בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרן" אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ עַתָּה, "עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצּאן" הַזֶּה, עַל מִי עָזַבְתָּ אוֹתָנוּ, חֲלוּשֵׁי כחַ כָּאֵלֶּה, פְּחוּתֵי עֵרֶךְ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים, אֲשֶׁר הֻשְׁחֲרוּ פָּנֵינוּ מִפְּנֵי חַטּאתֵינוּ, וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ אֶל מִי נָנוּס לְעֶזְרָה, "הֲמָאס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה, אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ, מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא, קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה" הֲאִם הִפְקַרְתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, הֲלֹא כְבָר הִבְטַחְתָּנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בְּתֹקֶף יְרִידָתֵנוּ בְּעמֶק הַגָּלוּת הַזֶּה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, לֹא תַעַזְבֵנוּ וְלֹא תִמְאָסֵנוּ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְאַף גַּם זאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" וּכְתִיב. "וְלֹא דִּבֶּר יְהוָה לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" וּכְתִיב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם" וּכְתִיב. "כִּי לֹא יִטּשׁ יְהוָה עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזב" וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה עוֹד הַבְטָחוֹת הַרְבֵּה אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְעַתָּה עַתָּה אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ אַיֵּה נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְלָמָּה "תִהְיֶה עֲדַת יְהוָה כַּצּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה" חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל זֶה הַרְבֵּה, לִצְעק וְלִזְעק "זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה", וְלִבְכּוֹת לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עַל זֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתַעֲנֵנוּ וְתַחְמל עָלֵינוּ וְתִתֶּן לָנוּ רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל מַנְהִיג אֲמִתִּי מַנְהִיג רַחֲמָן כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵנוּ לַהֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְיָאִיר גַּם בָּנוּ הַשָּׂגַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיִפְקַח עֵינֵי דַעְתֵּנוּ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי מִכָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ לָנֶצַח.

וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת כָּרָאוּי, בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבִדְבֵקוּת נִפְלָא כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג תַּכְלִית מַעֲשֵׂי שָׁמַיִם וָאָרֶץ גַּם בָּזֶה הָעוֹלָם לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, עֲדֵי נִזְכֶּה לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים מָלֵא רַחֲמִים, יְהוָה, פְּקַח עֵינֵינוּ וְנִרְאֶה וְנָבִין וְנַשְׂכִּיל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְבַקֵּשׁ וְלִמְצא מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיְּבִיאֵנוּ בְּחַיֵּינוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, "אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ, עָלֶיךָ יַעֲזב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר" כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ צְפוּן לִבֵּנוּ וְאֵיךְ לְעָזְרֵנוּ עַתָּה בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבִפְרָט בְּעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר בּוֹ תָּלוּי הַכּל, שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיּוּכַל לַהֲבִיאֵנוּ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי מְהֵרָה בְּחַיֵּינוּ וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ, כִּי אָנוּ מַשְׁלִיכִים כָּל יְהָבֵנוּ עָלֶיךָ "וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֵנוּ, וְיַחֲזִיר לָנוּ הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָה, וְיִתֶּן לָנוּ רוֹעֶה כִּלְבָבוֹ וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם רוֹעִים כְּלִבִּי וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל" וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה. "וַהֲקִמתִי עֲלֵיהֶם רעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֶת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אוֹתָם וְהוּא יִהְיֶה לָהֶן לְרעֶה, וַאֲנִי יְהוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְּתוֹכָם אֲנִי יְהוָה דִבַּרְתִּי" וְנֶאֱמַר. "וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אוֹתָם מִכּל מוֹשְׁבתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָּהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם, יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה"

הקשר בין התפילה לתורה נקבע כאן לפי דמיון לשוני בין שני הטקסטים, ואינו כתוב במפורש בספר.