ליקוטי מוהר״ן תנינא · תורה צ״א ותפילתה

התפילה

מתוך ליקוטי תפילות, חלק ב׳ · תפילה נ״ו

"מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פּוֹעֲלֵי אָוֶן לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵנִי בְּרוֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, הַחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ", רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב", כִּי אֵין מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה וּמַה נִּפְעָל אַחֲרֵי אֲשֶׁר [לָקַחְתָּ] לֻקַּח מֵאִתָּנוּ עֲטֶרֶת ראשֵׁנוּ גְאוֹנֵי עֻזֵּנוּ מַחֲמַדֵּי עֵינֵינוּ, הֵן הֵמָּה צַדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֲשֶׁר כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הָיִינוּ עוֹמְדִים וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה, שֶׁבְּדִבְרֵיהֶם [שֶׁבְּדַרְכֵיהֶם] הַנּוֹרָאִים וּבְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם הַנִּפְלָאוֹת יְקַרְבוּ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַכְּבֵדִים מְאד, חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם וְנִשְׁאַרְנוּ כִיתוֹמִים וְאֵין אָב, וּמַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים נִפְנֶה

מָלֵא רַחֲמִים לַמְּדֵנוּ אֵיךְ לִזְעק וְלִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן וְלִסְפּוֹד עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עַל עֲנִיִּים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, שֶׁתּוֹרֵנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצא אֶת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְהַנְהִיג אוֹתָנוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וּלְקָרְבֵנוּ לְתוֹרָתֶךָ וְלַהֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם [הַנֶּאֱמָנִים] הַנְּעִימִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וְשִׂיחוֹתֵיהֶם צְרִיכִים לִמּוּד, כִּי גַם בְּשִׂיחָתָם שִׂיחַת חֻלִּין נֶעְלַם בָּהֶם תּוֹרָה נִפְלָאָה וְסוֹדוֹת עִלָּאִין וְרָזִין הַרְבֵּה וְאַטֶּה אָזְנִי וַאֲקַשֵּׁר דַּעְתִּי הֵיטֵב לְשִׂיחָתָם הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיְּקַשְּׁרוּ אוֹתִי עַל יְדֵי שִׂיחָתָם אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת

רַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ וּבְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלָנוּחַ וְלִשְׁקט מִמַּחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת וּמִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וְהַפְּגוּמִים, וְלֹא אֶפְגּם עוֹד כְּלָל רַחֵם רַחֵם הַצֵּל הַצֵּל, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר כָּל מַחֲשַׁבְתִּי וְדִבּוּרִי וַעֲשִׂיָּתִי וְכָל חָכְמָתִי וְדַעְתִּי וְשִׂכְלִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם בְּכָל עֵת וָעֵת, אֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי וְשִׂכְלִי וְדַעְתִּי אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתֶךָ וְלַעֲבוֹדָתֶךָ בֶּאֱמֶת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר חָכְמָה תַתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה

רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים הֱיֵה בְעֶזְרֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, אֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מְרִירוּת נַפְשֵׁנוּ בְּצוֹק הָעִתִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּלְבָבוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו

רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרוֹב רַחֲמֶיךָ וְהַדְרִיכֵנוּ בַּאֲמִתֶּךָ, וְלַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וְאֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל זֶה בֶּאֱמֶת בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְמָצְאָם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וְהֵם יְרַחֲמוּ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֵיהֶם הַגְּדוֹלִים וִיקָרְבוּ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמְּקוֹמוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, אֵלֶיךָ לְתוֹרָתֶךָ וְלַעֲבוֹדָתֶךָ בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר יוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרָעִים שֶׁנָּפַלְנוּ לְשָׁם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ שֶׁיָּרַד לְשָׁם וְנִתְרַחֵק מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק, מִכֻּלָּם יוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ, וִיקָרְבוּנוּ אֵלֶיךָ, וְיָשִׁיבוּ אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּאפֶן שֶׁתִּתְקַשֵּׁר וְתִתְחַבֵּר חָכְמָה תַתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה, וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים עַל יָדֵינוּ תָמִיד

וּתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְתוֹצִיא וְתָקִים הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ תָמִיד בְּיִחוּדָא שְׁלִים, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר כָּל חַטּאתֵנוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וְיִהְיוּ כָּל הָאַנְפִּין נְהִירִין, וְכָל חֵידוּ וְכָל חֵירוּ יִשְׁתַּכַּח בְּכָל עָלְמִין, וְיִתְקַיֵּם. "וַתֶּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמה" וְיָאִירוּ כָּל הָאוֹרוֹת בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא וְיִתְתַּקְּנוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּשְׁלֵמוּת, וְיִתְגַּדֵּל וְיִתְגַּלֶּה הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה וְנִהְיֶה מְקֻשָּׁרִים בְּךָ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי"

חוֹמֵל דַּלִּים חֲמל עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְקָרְבֵנוּ מְהֵרָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, אֲשֶׁר כָּל תִּקְוֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא עַל יָדָם, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵנוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה

הקשר בין התפילה לתורה נקבע כאן לפי דמיון לשוני בין שני הטקסטים, ואינו כתוב במפורש בספר.