קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קפ״ד

כְּשֶׁמְּדַבְּרִין עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, אַף שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אַף-עַל- פִּי-כֵן הוּא בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל עַל-יְדֵי-זֶה הִתְעוֹרְרוּת מֵחֲבֵרוֹ, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיו לַחֲבֵרוֹ חוֹזֵר הָאוֹר אֵלָיו. וְאִם הָיָה מְדַבֵּר אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעוֹרֵר מֵהֶם כְּלָל וְעַל-יְדֵי שֶׁדִּבְּרָם לַחֲבֵרוֹ אַף שֶׁחֲבֵרוֹ לֹא נִתְעוֹרֵר, עִם כָּל זֶה הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר כִּי חָזְרוּ אֵלָיו עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַהַכָּאָה, כְּמוֹ מִי שֶׁמַּכֶּה וּמַשְׁלִיךְ אֵיזֶה דָּבָר לַכֹּתֶל חוֹזֵר הַדָּבָר אֵלָיו: