קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רי״ג

א. יֵשׁ שֵׁם סאל הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק אַתָּה סֵתֶר לִי (תְּהִלִּים לב ז), וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִמָּוֶת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו וּלְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אוֹתוֹ מִן הַבַּעַל דָּבָר אָז הוּא מַסְתִּיר וּמְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּזֶה הַשֵּׁם, וְהַבַּעַל דָּבָר מְבַקֵּשׁ מָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהִכָּנֵס תַּחַת הַמְכַסֶּה וְהַמַּסְתִּיר. אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁמַּבִּיט עָלָיו אֵין לוֹ כֹּחַ מֵחֲמַת הַשֵּׁם הַזֶּה (עַיֵּן פְּנִים): ב. צָרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין תֵּבַת אַתָּה סֵתֶר לִי לְתֵבַת מִצַּר כְּדֵי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צֵרוּף הַשֵּׁם סמאל חַס וְשָׁלוֹם (עַיֵּן פְּנִים):