חלק א׳ · תורה קי״ד

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ' (תהילים קמ״ז:ח׳) כִּי טוֹב מְאֹד מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְקַבֵּל שֶׁפַע וְרֹב טוֹבָה לְהַמְשִׁיךְ לְהָעוֹלָם, וְאֵינָם שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם, וְאֵינָם מְקַטְרְגִים עֲלֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם גְּנוּזִים וְאֵינָם מְפֻרְסָמִים. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת הוּא תֹּעֶלֶת לָזֶה, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת מְכַסָּה עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְהָעוֹלָם, וְלֹא יִמְחוּ וִיקַטְרְגוּ עָלָיו. וְזֶה: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים. שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, עַל־שֵׁם אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא הַצַּדִּיק שָׁמַיִם. וְזֶה: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – מִלְּשׁוֹן עָבְיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַצַּדִּיק בְּעָבְיוּת וְקַשְׁיוּת, שֶׁמַּקְשִׁין וְחוֹלְקִין עָלָיו. וְעַל־יְדֵי כִּסּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַּשְׁיוּת הָאֵלּוּ: הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּלִי קִטְרוּג כַּנַּ"ל: וְזֶה (תהילים ל״ז:ל״ב): צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְכוּ' – שֶׁהָרָשָׁע שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הוּא רַק צוֹפֶה, הַיְנוּ צִפּוּי וְכִסּוּי עַל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע כַּנַּ"ל. אַךְ: וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – שֶׁהָרָשָׁע מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר וּלְהָמִית, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַצַּדִּיק, ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ: (זֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר לְעֵיל בְּסִימָן פ"ח בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת. וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה לְקַמָּן סִימָן ר"ח)