חלק א׳ · אות ד׳

(ד) כְּשֶׁאָמַר הַתּוֹרָה רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב בְּסִימָן ח' בְּשַׁבַּת חַנֻכָּה תקס"ג, וְשָׁם מְדַבֵּר אֵיךְ לְהַפִּיל וּלְהַשְׁפִּיל הָרְשָׁעִים בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמז) "מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ" עַיֵּן שָׁם, וְאָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת הִפִּיל וְהִשְׁפִּיל רָשָׁע אֶחָד מְפֻרְסָם שֶׁהָיָה בְּנֶעמֶרוֹב, שֶׁהָיָה לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ, וְסִפְּרוּ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאַחַר חֲנֻכָּה אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה הָיָה לְהָרָשָׁע הַנַּ"ל מַפָּלָה גְּדוֹלָה. גַּם אָז אָמַר הֲלָצָה כְּשֶׁתִּסְעוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶתְכֶם מַה פְּעַלְתֶּם תֹּאמְרוּ "רוּחַ" וְכוּ'. וְהָאֱמֶת כֵּן הוּא שֶׁפָּעַלְנוּ רוּחַ חַיִּים, שֶׁקִּבַּלְנוּ מִמֶּנּוּ לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. גַּם אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה רָקַד הַרְבֵּה כִּי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה רָקַד הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים: