חלק א׳ · אות תצ״ג

(נ) לְעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה עַל הַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט עָלָיו שֶׁהָיוּ מַקְשִׁים קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה, עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת הֲלֹא עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁמַּקְשִׁים עָלֵינוּ יֵשׁ לָנוּ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת. כִּי הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ הוּא רַק עַל־יְדֵי קֻשְׁיוֹת. כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שַׁבָּת ס"ג): 'אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְהִקְשׁוּ, בִּימִינָהּ אֹרֶךְ יָמִים אִיכָּא, עֹשֶׁר וְכָבוֹד לֵיכָּא. וְהֵשִׁיבוּ, כָּל־שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד'. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיָא דַּיְקָא נִמְשַׁךְ הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים הַמַּיְמִינִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ. כִּי אִם לֹא הָיוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַקְשִׁים קֻשְׁיָא זוֹ לֹא הָיָה שׁוּם עֹשֶׁר וְכָבוֹד לְהַצַּדִּיקִים כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא שֶׁנִּרְאֶה שֶׁבִּימִינָהּ הִיא רַק אֹרֶךְ יָמִים. אֲבָל עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשׁוּ אֹרֶךְ יָמִים אִיכָּא עֹשֶׁר וְכָבוֹד לֵיכָּא, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשַׁךְ הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁתֵּרְצוּ שָׁם כָּל־שֶׁכֵּן עֹשֶׁר וְכָבוֹד. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת דַּיְקָא יֵשׁ לְהַצַּדִּיקִים פַּרְנָסָה כִּי עִקַּר הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים עַל־יְדֵי קֻשְׁיוֹת: