חלק א׳ · אות תק״ז

(סד) פַּעַם אַחַת דִּבֵּר מֵעִנְיַן הַפֵּאוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תַּלְתַּלִּים שֶׁקּוֹרִין גִּיקְרַייזְלְטֶע פֵּאוֹת [פֵּאוֹת מְסֻלְסָלִים] וְלֹא גִּלָּה מְאוּמָה בָּזֶה. אַךְ הֵבַנְתִּי אֵיזֶה רְמָזִים בִּדְבָרָיו. עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי מַה שֶּׁדִּבְּרוּ אָז מִפָּסוּק (שִׁיר הַשִּׁירִים ה): "קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים" וְאָמַר שֶׁהִיא בְחִינָה הַנַּ"ל: