חלק א׳ · אות תקי״ח

(עה) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר יֵשׁ אֶצְלִי אֲנָשִׁים שֶׁלִּפְעָמִים הֵם מִתְלַהֲבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּסְמוּכִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְהֵם אָז בְּמַדְרֵגָה טוֹבָה שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם אוֹחֲזִים בָּזֶה. אֲבָל לִפְעָמִים נוֹפְלִים מִזֶּה וְכוּ' מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה בְּעֵת שֶׁהֵם אוֹחֲזִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מִי יִתֵּן וְהָיוּ אוֹחֲזִים בְּמַדְרֵגָה זוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה: עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאָמַר שֶׁעִקָּר הוּא הַלֵּב שֶׁל הַהַתְחָלָה כִּי אָז בְּהַתְחָלַת עֲבוֹדַת ה' מִתְלַהֵב הַלֵּב מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְטוֹב מְאֹד לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַמֵּץ שֶׁיַּאֲרִיךְ זְמַן הַרְבֵּה בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל הַהַתְחָלָה. וְאָמַר שֶׁהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי זוּסְיָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה בְּעִנְיָן זֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד נֶגֶד כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כִּי הָלַךְ עִם הַלֵּב שֶׁל הַהַתְחָלָה זְמַן רַב: