חלק א׳ · אות תקט״ז

(עג) אָמַר שֶׁלֶּעָתִיד יֹאמְרוּ הַצַּדִּיקִים זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ, (תַּעֲנִית ל"א) זֶה דַּיְקָא, וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁיֹּאמְרוּ כָּל אֶחָד טַאקֶי צוּ דֶעם גָאט הָאבְּן מִיר גִיהָאפְט [בֶּאֱמֶת לָאֵל זֶה הָיִינוּ מְקַוִּים]. כְּלוֹמַר שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זָכוּ לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁהֵם רוֹאִין אוֹתוֹ עַתָּה, וְתָמִיד הָיוּ מְקַוִּים לִרְאוֹת אוֹתוֹ כָּךְ, וְעַכְשָׁו זָכוּ לָזֶה. וְעַל־כֵּן יֹאמְרוּ אָז זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ, זֶה דַּיְקָא: