חלק א׳ · אות נ״ד

(נד) דִּבֵּר עִמָּנוּ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ' הַמַּתְחֶלֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ זֹאת מִכְּבָר כִּי הֲלֹא נָסַעְתִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִסְּתָמָא הָיָה לִי מִקֹּדֶם תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חָלַם לִי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וּפַעַם אַחַת הָיָה אֶצְלִי אִישׁ אֶחָד וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ וְהִתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר אֶצְלִי תְּשׁוּקָה וְחֶמְדָּה גְּדוֹלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר־כָּךְ שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיקִים עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְסִפֵּר לִי שֶׁהָיָה אֵצֶל כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה לִי הִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְאָמַר לִי שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַע עִנְיָן זֶה מִקֹּדֶם, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדְעוֹ כְּלָל כְּמוֹ עַכְשָׁו. כִּי אָז לֹא הָיָה יוֹדֵעַ רַק זֶה לְבָד שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמְּדַבְּרִים עִם אֶחָד שֶׁהָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה רָאוּי שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל עִנְיַן הַדָּבָר מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ זֹאת לֹא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל כְּמוֹ עַכְשָׁו. כִּי עַכְשָׁו זָכָה שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ הָעִנְיָן בִּשְׁלֵמוּת: