חלק א׳ · תורה רס״ג ותפילתה

התפילה

מתוך ליקוטי תפילות, חלק א׳ · תפילה קנ״א

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יָבא שׁוּם חוֹלַאַת וּכְאֵב וּמַכְאוֹב עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא נאכַל יוֹתֵר מֵהַהֶכְרַח כְּלָל רַק נִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ בַּמִּדָּה וּבְמִשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה, שֶׁלֹּא נאכַל שׁוּם אֲכִילָה יְתֵרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, וְכֵן תַּצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יָבא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל אָדָם חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ וֶהְיֵה בְעֶזְרֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ רַק מַאֲכָל אָדָם לְבַד, וְלֹא שׁוּם מַאֲכַל בְּהֵמָה כְּלָל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁתִּשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים, וּבִפְרָט מֵחֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁבָּאָה עַל יְדֵי שֶׁאוֹכְלִין אֲכִילָה יְתֵרָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ עַל יְדֵי שֶׁאוֹכְלִין מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, שֶׁהוּא גַם כֵּן בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה

רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה פְגָמִים וּמִכְשׁוֹלוֹת בָּאִים עַל יְדֵי רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכַמָּה חֳלָאִים בָּאִים עַל יְדֵי זֶה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּבִפְרָט חֹלִי הַקַּדַּחַת שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה עַתָּה מְאד, יְהוָה יִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה רַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי וְשָׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁאֶזָּהֵר מֵעַתָּה, וְאֶשְׁמר אֶת נַפְשִׁי לִבְלִי לֶאֱכל שׁוּם אֲכִילָה יְתֵרָה כְּלָל, וְאַתָּה תָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא יָבא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, בְּאפֶן שֶׁתַּצִּיל אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים, וּמִכָּל מִינֵי מַכּוֹת וּמַכְאוֹבוֹת וּמֵחוּשִׁים וּבִפְרָט מֵחֹלִי הַקַּדַּחַת וּתְרַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מִי שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ עָלָיו חֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְתִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וּתְסַבֵּב בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתִשְׁלַח עֲלֵיהֶם זֵעָה טוֹבָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּם וְיִתְמַזְּגוּ הַחֲסָדִים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם כּחַ הָאֵשׁ וּמַיִם שֶׁבָּהֶם בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה וְלֹא יִתְעָרְבוּ וְלֹא יִתְבַּלְבְּלוּ עוֹד וְלֹא יִתְגַּבֵּר זֶה עַל זֶה כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁתַּצִּיל אוֹתָם וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מֵרִבּוּי קְרִירוּת וַחֲמִימוּת וּרְעִידַת הָאֵיבָרִים שֶׁל חֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן וְיִזְכּוּ כֻלָּם לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְיִתְיַשֵּׁב דַּעְתָּם בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת

וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, שָׁמְרֵנוּ תָּמִיד מִכָּל דָּבָר רָע בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה יִשְׁמר צֵאתְךָ וּבאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם", אָמֵן

הקשר בין התפילה לתורה נקבע כאן לפי דמיון לשוני בין שני הטקסטים, ואינו כתוב במפורש בספר.