קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רס״ג

א. כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה הוּא כְּמוֹ בְּהֵמָה, כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא לֶאֱכֹל רַק כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּכְשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר הוּא מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁאוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה בָּא חֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְכֵן עַל-יְדֵי שֶׁמִּזְדַּמֵּן לְהָאָדָם בְּתוֹךְ מַאֲכָלוֹ מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם בָּא גַּם כֵּן חֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן: ב. זֵעָה הוּא רְפוּאָה לָחֳלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְלָן: