קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רס״ח

א. כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית לָמָּה לוֹ חַיִּים: ב. הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּעְגַּעַת תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרָהּ, וּכְשֶׁרוֹאָה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ מַתְחֶלֶת לְהַמְשִׁיךְ עַצְמָהּ לְהִסְתַּלֵּק מִגּוּף הָאָדָם, וּמִזֶּה נֶחֱלֶה הָאָדָם, וּמַה שֶּׁהָאָדָם חוֹזֵר לִבְרִיאוּתוֹ עַל-יְדֵי רְפוּאוֹת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לָכוף תַּאֲוָתוֹ וּלְקַבֵּל רְפוּאוֹת מָרִים בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תַּכְלִית עַל כֵּן הִיא חוֹזֶרֶת אֵלָיו כִּי הִיא מְצַפָּה שֶׁיָּכוף גַּם כֵּן תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ יִתְבָּרַךְ: