קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ז

אִיתָא בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ: תֵּיקוּ הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן (צַו דַף כז: ), הַיְנוּ שֶׁנֶּחְסָר הַנּוּן שֶׁל תִּקּוּן וְנִשְׁאָר תֵּיקוּ, וְדַע שֶׁזֹּאת הַנּוּן פְּשׁוּטָה כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּקּוּן הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת וְנַעֲשֶׂה צֵרוּף קִינוֹת, וּכְשֶׁיִּגְאָלֵנוּ ה' יִתְהַפְּכוּ הַקִּינוֹת לְתִקּוּן וְיִתְתַּקֵּן הַתֵּיקוּ: