קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״מ

כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הֵם בָּאִים רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק אָז בָּא לוֹ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ עַד שֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ אֵיזֶה עֲשִׁירוּת הוּא מֵת עַל-יְדֵי-זֶה, וְלִפְעָמִים גַּם הָעֲשִׁירוּת נֶאֱבָד וְאֵינוֹ נִשְׁאָר אֲפִלּוּ לְבָנָיו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַצַּדִּיק. וּמַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לִפְעָמִים שֶׁאָדָם מִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאוֹבֵד הָעֲשִׁירוּת, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה דָּבָר יָקָר מְאֹד הַיְנוּ אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁהוּא יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים, וְאַף-עַל-גַּב דְּאִיהוּ לא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי, וְאָז מַשְׁלִיךְ הַמַּזָּל הָעֲשִׁירוּת כִּלְאַחַר יָד מִכָּל-שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁהַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא יָקָר מִכָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל מָמוֹן וְאֵינוֹ רוֹצֶה בַּעֲשִׁירוּת כְּלָל: