קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רמ״ב

א. הִרְהוּרֵי נִאוּף הֵם אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה בְּחִינַת טֻמְאַת מֵת, וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל זֶה וּלְהַרְבּוֹת שִׂיחָה עִם הַנָּשִׁים חַס וְשָׁלוֹם, רַק מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְדַבֵּר עִמָּהֶם אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ עַל-יְדֵי זְכוּת וְכֹחַ הַצְּדָקָה: ב. יֵשׁ הִרְהוּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִקְּלִפָּה כָּזֹאת שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וְאַף אִם יַעֲצִים עֵינָיו אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה מִזְדַּמְּנִים לוֹ, וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם: