קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ט

א. עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת קָשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה, עַל כֵּן קֹדֶם הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לְקַבֵּל עָלָיו מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם: ב. כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מֵחֲמִימוּת, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִימוּת הַרְבֵּה בִּקְדֻשָּׁה מְדַבֵּר הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן פְּנִים):