קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ב

יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל בִּמְקוֹמוֹ, וּבְמָקוֹם אַחֵר הַסָּמוּךְ לוֹ אֵינוֹ מְפֻרְסָם וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל, וְשׁוּב בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא מְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר, אַךְ בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל גַּם שָׁם עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַחִיּוּת רַק עַל יָדוֹ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם, וְהוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תֵּצֵא רפ): מַעְיָן דְּנָפֵק מֵאֲתָר חַד וְאָזֵל מִתְּחוֹת לְאַרְעָא עַד שֶׁנּוֹבֵעַ וְיוֹצֵא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאַף בְּמָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ תְּחוֹת אַרְעָא הוּא מַשְׁקֶה שָׁרְשֵׁי אִילָנָא: