חלק א׳ · תורה קנ״א

סְגֻלָּה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא – שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, קֹדֶם הַזִּוּוּג פָּרָשַׁת "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" (במדבר כ״ח:י״א). וְכֵן כְּשֶׁהַתִּינוֹק חוֹלֶה, חַס וְשָׁלוֹם, יֹאמְרוּ אָז גַּם־כֵּן הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה פָּרָשַׁת "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם". כִּי "מְאֹרֹת" חָסֵר וָאו, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, וְכֵן "כַּלֹּת מֹשֶׁה" חָסֵר וָאו גַּם כֵּן (זוהר ויחי דף רלו. וע' זוהר פנחס דף רנד). וְכָל זֶה הוּא סוֹד פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר וָאו, שֶׁהוּא אַסְכָּרָה לְרַבְיֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַוָּא"ו הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, וְעַל כֵּן חֶסְרוֹן הַוָּא"ו מְרַמֵּז עַל חֶסְרוֹן הַחִיּוּת כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ מִיתַת הַבָּנִים קְטַנִּים, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַתְחֶלֶת הַלְּבָנָה לְהִתְמַלֹּאת וּלְהִתְתַּקֵּן כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז הִגִּיעָה לְתַכְלִית הַפְּגָם וְהַחִסָּרוֹן, וַאֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל הַתִּקּוּן וְהַמִּלּוּי. וְזֶהוּ: כַּלֹּת – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם; שֶׁבְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ נִתְתַּקֵּן וְנִמְתָּק בְּחִינַת כַּלֹּת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלְּבָנָה, כִּי אֲזַי מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלֹּאת כַּנַּ"ל. וְאָז נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כַּלֹּת מֹשֶׁה כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם כַּנַּ"ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ כַּפָּרָה וּסְלִיחָה וְהַמְתָּקָה עַל כָּל תּוֹלְדוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. וְעַל־כֵּן פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם סְגֻלָּה לְבָנִים כַּנַּ"ל: