חלק א׳ · תורה ע״א

דַּע, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מַה שֶּׁהוּא מְפֻרְסָם, הוּא מַזִּיק לוֹ מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ג:ה׳): וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, עַל־כֵּן הוּא בִּבְחִינוֹת (שם): לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מְפֻרְסָמִים, וְעוֹשִׂים אוֹתָם דַּוְקָא מְפֻרְסָמִים. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים, שֶׁמְּקַבְּלִים מֵעַצְמָם יִסּוּרִים עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה מַחֲלִיפִין הַשֶּׁפַע. כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּסִימָן ס"ג עַל פָּסוּק: וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, עַיֵּן שָׁם: