חלק א׳ · אות קנ״ב

(ב) בִּשְׁנַת תקס"ו הַנַּ"ל כְּשֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק שֶׁהוּא עִנְיַן בַּעַל הַשָּׂדֶה וְכוּ' כַּנַּ"ל אָז אָמַר לִי בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע נוֹדַע לִי קְצָת מִזֶּה. שֶׁאָז הִתְחִיל לֵידַע קְצָת מֵעִנְיַן זֶה שֶׁל הַבַּעַל הַשָּׂדֶה. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁאָז הִתְחִיל לֵידַע וְהָעִקָּר יוֹדֵעַ עַכְשָׁו וְאָמַר שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רָמַז מְעַט מִזֶּה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת קסו:), וְהַמּוּבָן הָיָה שֶׁכְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַכְשָׁו בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַבַּעַל הַשָּׂדֶה לֹא יָדַע עֲדַיִן שׁוּם צַדִּיק בָּעוֹלָם וְכוּ':