חלק א׳ · אות קנ״ט

(ט) בִּהְיוֹתוֹ בְּזַאסְלַאב הָיָה לוֹ מֵחוֹשׁ וְחוֹלַאַת גָּדוֹל וְכָתַב אִגֶּרֶת לִכְלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִקֵּשׁ מְאֹד שֶׁנִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ שָׁב לְאֵיתָנוֹ. וְאַחַר־כָּךְ כָּתַב עוֹד אִגֶּרֶת לִכְלַל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ לְבַל יִהְיֶה לָרִיק יְגִיעוֹ שֶׁיָּגַע עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהוֹצִיאוֹ מִשִּׁנֵּי הס"מ, כַּמְבֹאָר הֶעְתֵּק הָאִגֶּרֶת בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן קסו). וּבְבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ אָמַר שֶׁאָנוּ פָּעַלְנוּ בִּתְפִלּוֹתֵינוּ שֶׁשָּׁב לְאֵיתָנוֹ בְּזַאסְלַאב מֵחוֹלַאַת הַנַּ"ל: