חלק א׳ · אות קע״א

(ה) עוֹד הָיָה לוֹ סֵפֶר אֶחָד שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפִלּוּ מֵהַסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף וְהוּא סֵפֶר הַגָּנוּז. וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ גּוּפוֹ סִלֵּק כְּשֶׁכְּתָבוֹ וְאוֹתוֹ הַסֵּפֶר לֹא שְׁזָפַתּוּ עָיִן. וְאָמַר שֶׁהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין (כְּלוֹמַר אֶצְלוֹ, נֶגֶד שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְגַלֶּה) וְאָמַר שֶׁמָּשִׁיחַ יַגִּיד עַל זֶה פֵּרוּשׁ, וְסֵפֶר הַגָּנוּז הַזֶּה כְּבָר הָיָה נִגְמָר אֶצְלוֹ בִּתְחִלַּת שְׁנַת תקס"ו (תקס"ז) הַיְנוּ חָמֵשׁ שָׁנִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְעַתָּה עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן לְאֵיזֶה דַּרְגָּא הִגִּיעַ אַחַר־כָּךְ כִּי מֵעוֹלָם לֹא עָמַד עַל מַדְרֵגָה אַחַת עַד הַיּוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק וּמַמָּשׁ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הִשִּׂיג חֲדָשׁוֹת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הַנּוֹרָאָה מְאֹד. וְהָבֵן מְאֹד מְאֹד כִּי מַעֲלַת גְּדֻלַּת סֵפֶר הַגָּנוּז לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל וּמָשִׁיחַ יַגִּיד עַל זֶה פֵּרוּשׁ וּמֵעַתָּה תִּתְבּוֹנֵן וּתְשַׁעֵר בְּדַעְתְּךָ גְּדֻלָּתוֹ וְכוּ' וְכוּ':