חלק א׳ · אות ת״ע

(כז) אָמַר, עַכְשָׁו הַתַּאֲוָה שֶׁל מָמוֹן וְהַנְהָגוֹת הָעוֹלָם, הַיְנוּ הַתַּאֲוָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת, וְיַנְהִיג הָעוֹלָם בְּכָבוֹד, זֹאת הַתַּאֲוָה הִיא גְּדוֹלָה עַכְשָׁו מִתַּאֲוַת נִאוּף. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁגַּם הַקַּלֵי־עוֹלָם, כְּגוֹן הָעוֹסְקִין בְּפִידְרָאד [סוֹכְנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְסַפֵּק לוֹ סְחוֹרוֹת] שֶׁקּוֹרִין פִידְרַאצְיקֶעס וְכַיּוֹצֵא, עוֹשִׂים לְעַצְמָם גַּם־כֵּן תַּכְלִית מִן הַמָּמוֹן, וְכָל הַמָּמוֹן שֶׁמַּרְוִיחִין שׁוֹלְחִים לְבֵיתָם לִנְשׁוֹתֵיהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּכְלִית, וְאֵינָם מְפַזְּרִים הַמָּמוֹן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹתֵיהֶם (כְּמוֹ שֶׁנָּהֲגוּ מִקֹּדֶם) כִּי עַכְשָׁו זֹאת הַתַּאֲוָה שֶׁל מָמוֹן וְהַנְהָגַת הָעוֹלָם גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִתַּאֲוָה הַנַּ"ל: