חלק א׳ · אות תנ״ג

(י) אָמַר, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי רְצוֹנִי לוֹמַר שֶׁבְּוַדַּאי אַתֶּם מַחֲזִיקִים אוֹתִי לְצַדִּיק גָּמוּר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הָיִיתִי עוֹבֵר חַס וְשָׁלוֹם עֲבֵרָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיְתָה הָעֲבֵרָה מַשְׁלֶכֶת אוֹתִי כְּלָל רַק הָיִיתִי אַחַר הָעֲבֵרָה אִישׁ כָּשֵׁר כְּמוֹ קֹדֶם, רַק אַחַר־כָּךְ הָיִיתִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה "הָאט וִויא אִיר זֶעהט מִיךְ אִיךְ זָאל חַס וְשָׁלוֹם עוֹבֵר זַיין דִיא גְרֶעסְטֶע עֲבֵרָה, וָואלְט דָאס מִיךְ גָאר נִיט אַרָאפּ גִיוָוארְפְן, אִיךְ וָואלְט נָאךְ דֶעם גִּיוֶוען אַזוֹי אֵיין עֶרְלִיכֶער יוּד וִויא פְרִיר, דֶער נָאךְ וָואלְט אִיךְ תְּשׁוּבָה גִיטָאן":