חלק א׳ · אות תמ״ה

(ב) כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו, שֶׁהָיוּ חוֹלִים גְּדוֹלִים, וְהוּא רָאָה שֶׁמֻּכְרָחִין לָמוּת, וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבָּם: מַה לָּכֶם לִדְאֹג מִן הַמִּיתָה, הֲלֹא שָׁם הוּא עוֹלָם נָאֶה בְּיוֹתֵר מִכָּאן: