חלק א׳ · אות תר״ט

(א) שָׁמַעְתִּי. רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה בַּחֹרֶף אֵצֶל הַמַּגִּיד מִטִּירָהאוִויצֶע. וְעָמַד אֵצֶל הַכִּירָה (שֶׁקּוֹרִין רִיבֶּע). וְהַמַּגִּיד לֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ וַאֲנָשָׁיו עָמְדוּ אֶצְלוֹ. וְאָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תִּפְרְסוּ בִּשְׁלוֹם הַמַּגִּיד עֲבוּרִי, וְתַגִּידוּ לוֹ "וַיַּסֵּב אֱלֹקִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף" (שְׁמוֹת יג), וַיַּסֵּב אֱלֹקִים, כְּשֶׁדִּינִין חַס וְשָׁלוֹם מַקִּיפִין אֶת הָאָדָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר מִיּוֹסֵף, הַיְנוּ צְרִיכִין לְדַבֵּר מֵהַצַּדִּיק הַנִּקְרָא יוֹסֵף. וַחֲמֻשִׁים עָלוּ פֵּרַשׁ רַשִּׁ"י מֵחֲמִשִּׁים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, עָלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הַיְנוּ מִכָּל הַמֵּצַר: