חלק א׳ · אות תר״י

(ב) שָׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהָרַב יוּדִיל חֲתַן הָרַב לֵיבְּל מִטְּרָאסְטִינֶץ שֶׁהָיָה מְקֹרָב לְהָרַב הַצַּדִּיק הָרַב פִּינְחָס מִקָּרִיץ, הַגִּידוּ לִי דָּבָר מֵהָרַב הַצַּדִּיק הָרַב פִּינְחָס מִקָּרִיץ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אָמַר לוֹ כָּךְ אָמַר הָרַב פִּינְחָס הַנַּ"ל, אָנוּ אוֹמְרִים אָשַׁמְנוּ בָּגַדְנוּ גָּזַלְנוּ. לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי צְרִיכִים לוֹמַר אָשַׁמְתִּי וְכוּ' רַק אָנוּ אוֹמְרִים כִּבְיָכוֹל בִּלְשׁוֹן טְעָנָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָשַׁמְנוּ. דְּאִם שֶׁלֹּא נָתַתָּ לָנוּ כֹּחַ וּרְשׁוּת לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִין לַחֲטֹא. אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲנִי גַּם־כֵּן מְפָרֵשׁ כָּךְ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה (בְּרֵאשִׁית מד), כַּאֲשֶׁר אִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל עֲווֹנוֹתָיו, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי. רְצוֹנוֹ לוֹמַר כֹּחֲךָ בִּי בְּאִם שֶׁנָּטַלְתָּ אֶת כֹּחַ שֶׁלְּךָ מִמֶּנִּי לֹא יָכֹלְתִּי לַחֲטֹא. וִידַמֶּה הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא פּוֹטֵר אֶת עַצְמוֹ בְּטַעֲנָה זוֹ, עַל־זֶה הוּא אוֹמֵר, יְדַבֵּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, הִנְנִי מְדַבֵּר דְּבָרִי כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא תְּפִלָּתִי בְּאָזְנְךָ, אֲבָל אַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ, כִּי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר אֲנִי הַחַיָּב. הִתְקָרְבוּת הָרַב יוּדִיל הַנַּ"ל אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה