קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ב

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ. וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּיטּוּל. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּיטּוּל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְבַטֵּל הַכּל וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ

עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה שֶׁאָז כֻּלָּם יְשֵׁנִים וְשֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם מִחוּץ לָעִיר שֶׁיֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִילּוּ בַּיּוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ"ל מְפַנֶּה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמְבַטֵּל הַכּל עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי. דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה זאת וְאַחַר כָּךְ מְבַטֵּל מִדָּה אַחֶרֶת עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי שֶׁלּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם גֵּאוּת וְשׁוּם מַמָּשׁוּת עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת בִּיטּוּל בֶּאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִמּוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל עִמּוֹ הַכּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ