קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט

אִסּוּר גְּזֵלָה חָמוּר מְאד כִּי כְּשֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים, וְאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לא הָיָה לוֹ בָּנִים יוּכַל לִגְזל מִמֶּנּוּ שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ, וַאֲפִילּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ הַגַּזְלָן שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הַגְּזֵלָה שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ מָמוֹן.

עַל יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בָּא לְהִרְהוּרִים שֶׁהוּא מִתְדַּבֵּק וְנִכְסָף לְאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁגְּזָלוֹ עַל יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ.

גַּם לִפְעָמִים יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת זוּג שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַגְּזֵלָה וְלִפְעָמִים יוּכַל הַגַּזְלָן לִגְזל מֵהַנִּגְזָל אֶת הַבַּת זוּג שֶׁל הַנִּגְזָל.

גַּם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁלּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם, כִּי גַּם עַל יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ גַּם בָּזֶה לְבַד יָכוֹל לְגָזְלוֹ, וְזֶהוּ הָאִסּוּר הֶחָמוּר שֶׁל לא תַחְמד, כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הִיא אִסּוּר חָמוּר מְאד, כִּי גַּם בְּהַחֶמְדָּה יֵשׁ כּחַ לִגְזל מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹנוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּמוֹ הַגּוֹזֵל מַמָּשׁ.

עַל יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹן גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַיְנוּ שֶׁגְּזָלוֹ עַל יְדֵי חֶמְדָּה, אֲבָל גְּזֵלָה מַמָּשׁ אֵין לָהּ תִּקּוּן עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אוֹ אִם גָּזַל אֶת הָרַבִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר יַעֲשֶׂה מֵהֶם צָרְכֵי רַבִּים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל.

אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן מָמוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּפַרְנָסָה בְּרֶוַח.

הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל וּפוֹגֵם וּמְאַבֵּד דַּעְתּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

עַל יְדֵי תַּאֲוָות מָמוֹן נַעֲשִׂים שׂנְאִים וּכְפִי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָות מָמוֹן כֵּן הִתְגַּבְּרוּת הַשׂנְאִים, וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר תַּאֲוָות מָּמוֹן בְּיוֹתֵר נַעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה שׂנְאֵי חִנָּם.

עַל יְדֵי תַּאֲוָות מָמוֹן נִתְעַכֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל מחוֹ וְנַעֲשֶׂה כְּסִיל וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמִּתְאַוֶּה יוֹתֵר לְמָמוֹן נִתְעַכֵּר הַמּחַ בְּיוֹתֵר.

כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ מוֹתְרֵי מחִין שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִין הַשְׂעָרוֹת, וְהֶחָכָם וְהַצַּדִּיק אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן מוֹתְרֵי מחִין בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, אֲבָל הֵם בְּחִינַת שַׁעַר בְּיָמִין עַל הַשִּׁי"ו, שֶׁמּוֹתְרֵי מחִין שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת שְׁעָרִים שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁמּחוֹ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ לְקַבֵּל מֵאוֹרוֹ, הוּא צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִדְבָרִים קְטַנִּים נְמוּכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח לָהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

הַמּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק הֵם בְּחִינַת תְּפִילִּין. וּמַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְעָמִים לִדְבָרִים קְטַנִּים וּנְמוּכִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שֶׁזֶּהוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת מוֹתְרֵי מחִין כַּנַּ"ל זֶה בְּחִינַת רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִילִּין.