קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ח

הַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וְנִשְׁתַּלְשֵׁל וְנִתְהַוֶּה מִשָּׁם, כִּי הַתְחָלַת הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם הַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע קדֶשׁ, רַק אַחַר כָּךְ נִתְגַּשֵּׁם לְמַטָּה וְנִתְהַוֶּה מָמוֹן, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַמָּמוֹן שֶׁל שְׂכִיר יוֹם "וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ" . וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְמָמוֹן מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא מִשָּׁם, אַךְ צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְאַוּוֹת לְהַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ כַּמְבאָר כְּבָר גּדֶל גְּנוּת תַּאֲוָות מָמוֹן רַק לְהִתְאַוּוֹת וְלֶאֱהב הַמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ"ל

דַּע שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן, וְהַמִּדָּה הָרָעָה הַזּאת הִיא מִדַּת הַכַּעַס שֶׁעַל יָדָהּ מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וְתֵדַע שֶׁכְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית אוֹתְךָ לִכְעס תֵּדַע שֶׁבְּזאת הַשָּׁעָה מַשְׁפִּיעִין לְךָ מִלְּמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן וְהַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְקַלְקֵל הַהַשְׁפָּעָה הַזּאת עַל יְדֵי הַכַּעַס שֶׁהִזְמִין לְךָ שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת

וְדַע שֶׁאֲפִילּוּ אִם כְּבָר הִגִּיעָה לוֹ הַשֶּׁפַע וְנִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ מָמוֹן וּכְבָר יֵשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, עַל כָּל זֶה לִפְעָמִים הַבַּעַל דָּבָר מְגָרֶה אוֹתוֹ בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁמַּפְסִיד וּמְאַבֵּד מֵאִתּוֹ אֲפִילּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. ה' יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזּאת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן