קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ׳ · אות א׳

כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל אָדָם הֵם בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיָּכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְמִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ לא הָיָה נוֹסֵעַ שׁוּם נְסִיעָה. וְעַיֵּן "לִקּוּטֵי תְּפִילּוֹת" כָּאן הַפֵּרוּשׁ שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן כָּרָאוּי לא הָיָה עוֹשֶׂה שׁוּם פְּעֻלָּה וּנְסִיעָה כְּלָל בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה. וְעַל יְדֵי הַטִּלְטוּל מְתַקֵּן לִפְעָמִים הַטִּלְטוּל שֶׁגָּרַם לְמַעְלָה כִּבְיָכוֹל . וְעַל כֵּן מְכַפְּרִים הַנְּסִיעוֹת עַל פְּגַם הָאֱמוּנָה וּמְתַקֵּן וּמַמְתִּיק עַל יְדֵי זֶה הַחֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם.