רבי נחמן מברסלב

מי היה רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (תקל״ב–תקע״א, 1772–1810) היה ממנהיגי החסידות הבולטים, נינו של הבעל שם טוב ומייסד חסידות ברסלב. הוא חי ופעל באוקראינה של היום, ונפטר בגיל צעיר, כבן שלושים ושמונה וחצי. רבות מתורותיו ומשיחותיו נשמרו בכתב בזכות תלמידו רבי נתן, שכתב אותן מפיו והעתיק וסידר אותן בציווי רבו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז, חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד).

מה שמייחד אותו הוא השילוב בין עומק קבלי לבין פנייה ישירה מאוד אל האדם הפרטי: אל מי שנופל, מתייאש, מחפש את עצמו או לא יודע איך להתפלל. הרבה מדבריו נאמרו כעצה מעשית, ולכן הם נלמדים עד היום גם על ידי מי שאינו רואה את עצמו חסיד ברסלב.

חייו

עיקר מה שידוע על חייו מגיע מחיי מוהר״ן, שכתב רבי נתן מתוך מה שראה ושמע. בפתח החלק הביוגרפי הוא מסכם את תחילת חייו וסופם:

ילדות במז׳יבוז׳

רבי נחמן נולד בראש חודש ניסן תקל״ב (4 באפריל 1772) בעיירה מז׳יבוז׳, עירו של הבעל שם טוב. אמו, פיגא, הייתה נכדתו של הבעל שם טוב, ובחיי מוהר״ן מסופר כיצד שאלה אותו אמו מתי ילך אל "זקנו" — אל ציון הבעל שם טוב (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ט). לפי רבי נתן, ילדותו, נעוריו ועד נישואיו עברו כולם במז׳יבוז׳ (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ה).

ארץ ישראל

בשנים תקנ״ח–תקנ״ט (1798–1799) נסע לארץ ישראל — מסע ארוך וקשה. הוא עצמו דיבר אחר כך על הגעגועים שקדמו לנסיעה:

ברסלב ורבי נתן

אחרי שנים במדוודיבקה ובזלאטיפולי הגיע לעיר ברסלב, בסוף שנת תקס״ב (1802) — על שמה נקראת חסידותו עד היום (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות נ״ט). בראש השנה הראשון שלו שם כבר היה רבי נתן מקורביו. רבי נתן כותב על כך בעצמו:

בברסלב גם חיבר ספר שציווה אחר כך לשרוף, והוא ידוע כ"ספר הנשרף". רבי נתן, שהעתיק אותו לפניו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קע״ה), מספר על כך בחיי מוהר״ן (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ע).

אומן

בשנת תק״ע (1810) עבר לאומן, ושם נפטר בחול המועד סוכות, ח״י בתשרי תקע״א (16 באוקטובר 1810):

מה מיוחד בתורתו

התורות של רבי נחמן בנויות לרוב כמו דרשה: פסוק, מאמר חז״ל או רעיון מהזוהר, שנקשרים זה בזה עד שמתגלה מהם דרך בעבודת ה׳. אבל בתוך המבנה הזה חוזרים שוב ושוב כמה עיקרים פשוטים וחדים, שאפשר לקחת מהם עצה גם בלי להכיר את כל הרקע:

• שיחה אישית וישירה עם הקב״ה, במילים של האדם עצמו — התבודדות.
• שמחה כעבודה, ולא רק כהרגשה שבאה מעצמה.
• חיפוש הטוב — באחר ובעצמך — כדרך לשנות את המציאות.
• איסור מוחלט על ייאוש, והתחלה מחדש בכל פעם, גם אחרי נפילה.
• תמימות ואמונה פשוטה, לצד עומק עיוני גדול.

את אלה הוא לא אמר כסיסמאות. כל אחד מהם מופיע בתורות שלמות, עם נימוק ועם עצה מעשית. הסעיפים הבאים מביאים לכל אחד מהם את לשון המקור.

התבודדות

התבודדות אצל רבי נחמן איננה מדיטציה שקטה, אלא דיבור: זמן קבוע שבו האדם יוצא לבד — לחדר או לשדה — ומדבר עם הקב״ה בשפה שלו, על מה שעובר עליו באמת. בליקוטי מוהר״ן תנינא הוא כותב:

הוא מדגיש שהשיחה צריכה להיות בשפה שהאדם מדבר בה ביום־יום, כי בה הלב נמשך. ולמי שמרגיש שאין לו מה לומר, הוא אומר במפורש שגם מעט מספיק:

גם בתורה נ״ב בחלק הראשון הוא מתאר את ההתבודדות כדרך לבטל את התאוות ולהיכלל באחדות ה׳, ומציין שעיקרה בלילה ובמקום שאין בו אנשים. מי שרוצה להתחיל, יכול להיעזר במסלול ״אני לא יודע איך מתחילים להתפלל״.

להעמקה: התבודדות בתורת רבי נחמן — כל המקורות, מהלשון שבה מדברים ועד מה עושים כשאין מילים.

שמחה

המשפט המוכר ביותר של רבי נחמן על שמחה פותח את תורה כ״ד בחלק השני:

החידוש הוא בלשון "מצוה" ו"להתגבר": השמחה איננה מצב רוח שמחכים לו, אלא משהו שעובדים עליו, לפעמים בכוח. באותה תורה הוא מוסיף שיש לקבוע שעה ביום ללב נשבר ולשיחה עם ה׳, אבל שאר היום צריך להיות בשמחה. ומאיפה מתחילים לשמוח? הוא עצמו מפנה לתורה רפ״ב:

למי שהעצבות מכבידה עליו, יש מסלול ייעודי: ״העצבות מכבידה עליי״.

הנקודה הטובה

תורה רפ״ב — אזמרה היא אולי הטקסט של רבי נחמן שהכי הרבה אנשים פוגשים ראשון. היא נקראת על שם הפסוק "אזמרה לאלקי בעודי" (תהלים קמו), והמסר שלה מתחיל ביחס לאדם אחר:

כלומר, מציאת הטוב איננה רק נימוס או "ראייה חיובית". לפי רבי נחמן, עצם החיפוש והמציאה של נקודה טובה משנה את האדם עצמו ומעלה אותו. ומיד אחר כך הוא מפנה את אותו כלי כלפי פנים:

מכאן ממשיכה התורה ומתארת איך מחפשים עוד נקודה ועוד נקודה, וכך יוצאים מהעצבות — ומשם עוברת גם לתפילה, לניגון ולשליח הציבור שאוסף את הנקודות הטובות של כל המתפללים. כדאי לקרוא את כל תורה רפ״ב בליקוטי מוהר״ן. דרך נוספת להיכנס אליה היא המסלולים ״אני רוצה להתחיל ממה שכבר יש בי״ ו״קשה לי לראות טוב בעצמי״.

התחזקות והתחלה מחדש

רבי נחמן מדבר הרבה על נפילות — לא כעל כישלון שצריך להסתיר, אלא כחלק צפוי מהדרך. העצה שלו לנופל היא להתחיל מחדש, ממש כמו בפעם הראשונה:

ובמקום אחר, בתורה ע״ח בחלק השני, מופיע המשפט שעליו נרשם בגוף הספר שנאמר "בכח גדול ובעמקות נפלא", כדי שייזכר לדורות:

אותו רעיון מופיע גם במשפט המוכר על הגשר הצר:

מי שנמצא עכשיו בדיוק בנקודה הזאת יכול להתחיל במסלולים ״אני לא יודע מאיפה להתחיל״, ״אני פשוט צריך חיזוק עכשיו״ או ״אני מרגיש שהדרך חסומה״.

ליקוטי מוהר״ן

ליקוטי מוהר״ן הוא ספר התורות המרכזי של רבי נחמן. הוא בנוי משני חלקים: החלק הראשון נדפס עוד בחייו (תקס״ח, 1808), והחלק השני — המכונה "ליקוטי מוהר״ן תנינא" — נדפס אחרי פטירתו (תקע״א, 1811). רבות מהתורות כתב רבי נתן מפי רבו (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳), ובציוויו העתיק אותן כסדר לכרך אחד (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד). את הספר מסר רבי נחמן להדפסה בידי איש שבא אליו ממדוודיבקה (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד).

זה ספר שלומדים לאט. יש בו תורות ארוכות ומורכבות, שכל אחת מהן היא מסלול שלם, ולצידן שיחות קצרות ועצות מעשיות. כל התורות שצוטטו בעמוד הזה לקוחות ממנו. בספריית האתר נמצאים כעת 411 פרקים מהספר, כל אחד בכתובת קבועה משלו.

סיפורי מעשיות

בשנים האחרונות לחייו החל רבי נחמן לספר "מעשיות" — סיפורים ארוכים ורבי שכבות, בדמות אגדות על מלכים, בני מלכים, חכמים וקבצנים. סיפורי מעשיות כוללים שלוש עשרה מעשיות, והראשונה שבהן היא ״מאבידת בת מלך״.

למה סיפורים? בתורה ס׳ בליקוטי מוהר״ן הוא מסביר שיש מי שאי אפשר לעורר בדרך ישירה, ואז צריך להלביש את התורה בסיפור:

כל 13 המעשיות זמינות לקריאה מלאה בספרייה.

רבי נתן מנמירוב

כשרבי נחמן נכנס לברסלב, בחודש אלול תקס״ב, היה רבי נתן בנמירוב הסמוכה, והתקרב אליו מיד (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קט״ו). ראש השנה תקס״ג היה בלשונו "ראש השנה הראשון לישיבתו פה ולהתקרבותי אליו" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות א׳).

מכאן תפקידו: לכתוב את דברי רבו. בחיי מוהר״ן הוא מביא את מה שסיפרו לו שאמר רבי נחמן בזמן שהתקרב אליו:

הוא כתב תורות מפי רבו (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳), העתיק וסידר אותן בציוויו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד), וכתב את חיי מוהר״ן (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תרי״ד). בחיי מוהר״ן הוא מפנה גם לחיבור שלו, ליקוטי הלכות (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות מ״ג), שאינו בספריית האתר כעת.

לכן גם האתר הזה הוא "הבית הדיגיטלי לתורת רבי נחמן ורבי נתן", והספרים של שניהם מקבלים בו מקום בספרייה.

עוד על רבי נתן — מתוך המקורות

חיי מוהר״ן

חיי מוהר״ן הוא ספרו של רבי נתן על רבו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תרי״ד). יש בו שיחות, זיכרונות, תיאורי מסעות, פרטים על מתי ואיפה נאמרה כל תורה, וסיפורים על דרך הנהגתו של רבי נחמן. רוב העובדות הביוגרפיות בעמוד הזה — הלידה במז׳יבוז׳, ההגעה לברסלב, ההתקרבות של רבי נתן, המעבר לאומן והפטירה — מבוססות עליו, ומראי המקום שלהן מקשרים אליו ישירות. בספרייה נמצאים כעת 613 סימנים מהספר.

אומן וראש השנה

רבי נחמן עבר לאומן באביב תק״ע (1810) ונפטר שם כעבור כמה חודשים. רבי נתן כותב שהייתה זו "העיר אשר בחר בה בחיים חיותו לשכב שם" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ד), ושם הוא קבור.

ראש השנה תפס אצלו מקום מיוחד. בחיי מוהר״ן מובא:

על יסוד הדברים האלה נהגו חסידיו להתכנס על ציונו באומן בראש השנה. המנהג נמשך, בהפסקות ובקשיים, גם בשנים שבהן היה קשה מאוד להגיע, ובעשורים האחרונים מגיעים לאומן בראש השנה עשרות אלפי אנשים מכל העולם. חשוב להבחין: ההגעה לאומן היא מנהג שנשען על דברים שנאמרו ונרשמו בחיי מוהר״ן, ואילו התורות עצמן — על התבודדות, שמחה והנקודה הטובה — פתוחות לכל אחד, בכל מקום.

איך מתחילים ללמוד את רבי נחמן

אין דרך אחת נכונה. אלה ארבע כניסות שעובדות טוב למי שמתחיל:

1. להתחיל ממה שעובר עליך

   המסלולים המודרכים בדף הבית מתחילים ממצב — צורך בהתחזקות, פחד, רצון להתחיל מחדש — ומובילים לקטע אחד מהמקורות, עם מראה מקום.

2. לקרוא תורה אחת עד הסוף

   תורה רפ״ב היא נקודת פתיחה טובה: קצרה יחסית, ברורה, ונוגעת בחיים עצמם. אחריה אפשר לעבור לתורה כ״ד בחלק השני (על השמחה).

3. לחפש מילה או נושא

   החיפוש במקורות מוצא מילים וביטויים גם בלי ניקוד, וגם מראי מקום כמו "ליקוטי מוהר״ן רפ״ב".

4. לשוטט בספרייה

   הספרייה מסודרת לפי מחבר — כתבי רבי נחמן וכתבי רבי נתן — עם תוכן עניינים לכל ספר וניווט בין הפרקים.

מקורות והמשך לימוד

הציטוטים בעמוד נשלפים מהטקסטים שבספריית האתר, ומראה המקום של כל אחד מהם מקשר לקטע המלא. הפרטים על כל מהדורה — מקור, רישיון והיקף — מופיעים בעמוד מקורות ורישיונות, והסבר על האופן שבו האתר בנוי נמצא בעמוד אודות. העובדות הביוגרפיות מבוססות על חיי מוהר״ן; התאריכים הלועזיים ושנות הדפוס מובאים לפי מקורות אנציקלופדיים מקובלים.

הספרים

• ליקוטי מוהר״ן — ספר התורות המרכזי, בשני חלקים
• סיפורי מעשיות — שלוש עשרה המעשיות
• חיי מוהר״ן — חייו ושיחותיו, כפי שרשם רבי נתן

המקורות שצוטטו בעמוד

• הנקודה הטובה — ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רפ״ב · אות א׳
• התבודדות — ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה כ״ה · אות א׳
• שמחה — ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה כ״ד · אות א׳
• להתחיל מחדש — ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רס״א · אות א׳
• אין שום ייאוש — ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ח · אות ז׳
• גשר צר מאוד — ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה מ״ח · אות ב׳
• למה סיפורים — ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס׳ · אות ו׳
• לידתו ופטירתו — חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ד
• התקרבות רבי נתן — חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות א׳
• ראש השנה — חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ת״ג