דילוג לתוכן הראשי

רבי נחמן מברסלב

היכרות עם רבי נחמן — חייו, עיקרי תורתו והספרים שבהם היא נשמרה. כל רעיון בעמוד מלווה במראה מקום, וכל מראה מקום מוביל ללשון המקור המלאה בספריית האתר.

מי היה רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (תקל״ב–תקע״א, 1772–1810) היה ממנהיגי החסידות הבולטים, נינו של הבעל שם טוב ומייסד חסידות ברסלב. הוא חי ופעל באוקראינה של היום, ונפטר בגיל צעיר, כבן שלושים ושמונה וחצי. רבות מתורותיו ומשיחותיו נשמרו בכתב בזכות תלמידו רבי נתן, שכתב אותן מפיו והעתיק וסידר אותן בציווי רבו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז, חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד).

מה שמייחד אותו הוא השילוב בין עומק קבלי לבין פנייה ישירה מאוד אל האדם הפרטי: אל מי שנופל, מתייאש, מחפש את עצמו או לא יודע איך להתפלל. הרבה מדבריו נאמרו כעצה מעשית, ולכן הם נלמדים עד היום גם על ידי מי שאינו רואה את עצמו חסיד ברסלב.

חייו

עיקר מה שידוע על חייו מגיע מחיי מוהר״ן, שכתב רבי נתן מתוך מה שראה ושמע. בפתח החלק הביוגרפי הוא מסכם את תחילת חייו וסופם:

לֵדָתוֹ הָיְתָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ מֶזְ'בּוּז', וְנִכְנַס לִבְרִית מִילָה בְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל. וְכָל שְׁנוֹתָיו הָיוּ כְּפִי הַנִּשְׁמָע בְּעֶרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה פָּחוֹת מְעַט. כִּי בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים נִפְטַר וְנִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יוֹם רְבִיעִי שֶׁל סֻכּוֹת ח"י תִּשְׁרֵי תקע"א בְּאוּמֶין הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לִשְׁכַּב שָׁם…
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ד

ילדות במז׳יבוז׳

רבי נחמן נולד בראש חודש ניסן תקל״ב (4 באפריל 1772) בעיירה מז׳יבוז׳, עירו של הבעל שם טוב. אמו, פיגא, הייתה נכדתו של הבעל שם טוב, ובחיי מוהר״ן מסופר כיצד שאלה אותו אמו מתי ילך אל "זקנו" — אל ציון הבעל שם טוב (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ט). לפי רבי נתן, ילדותו, נעוריו ועד נישואיו עברו כולם במז׳יבוז׳ (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ה).

ארץ ישראל

בשנים תקנ״ח–תקנ״ט (1798–1799) נסע לארץ ישראל — מסע ארוך וקשה. הוא עצמו דיבר אחר כך על הגעגועים שקדמו לנסיעה:

…וְאָמַר שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ זֹאת מִכְּבָר כִּי הֲלֹא נָסַעְתִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִסְּתָמָא הָיָה לִי מִקֹּדֶם תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חָלַם לִי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות נ״ד

ברסלב ורבי נתן

אחרי שנים במדוודיבקה ובזלאטיפולי הגיע לעיר ברסלב, בסוף שנת תקס״ב (1802) — על שמה נקראת חסידותו עד היום (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות נ״ט). בראש השנה הראשון שלו שם כבר היה רבי נתן מקורביו. רבי נתן כותב על כך בעצמו:

הַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת (סִימָן ה) אָמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה פֹּה בְּרֶסְלֶב שְׁנַת תקס"ג. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל אָז בְּיוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי. וְהוּא הָיָה רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לִישִׁיבָתוֹ פֹּה וּלְהִתְקָרְבוּתִי אֵלָיו.
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות א׳

בברסלב גם חיבר ספר שציווה אחר כך לשרוף, והוא ידוע כ"ספר הנשרף". רבי נתן, שהעתיק אותו לפניו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קע״ה), מספר על כך בחיי מוהר״ן (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ע).

אומן

בשנת תק״ע (1810) עבר לאומן, ושם נפטר בחול המועד סוכות, ח״י בתשרי תקע״א (16 באוקטובר 1810):

בִּשְׁנַת תק"ע נָסַע לְאוּמֶין. בִּשְׁנַת תקע"א נִסְתַּלֵּק שָׁם.
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״כ

מה מיוחד בתורתו

התורות של רבי נחמן בנויות לרוב כמו דרשה: פסוק, מאמר חז״ל או רעיון מהזוהר, שנקשרים זה בזה עד שמתגלה מהם דרך בעבודת ה׳. אבל בתוך המבנה הזה חוזרים שוב ושוב כמה עיקרים פשוטים וחדים, שאפשר לקחת מהם עצה גם בלי להכיר את כל הרקע:

  • שיחה אישית וישירה עם הקב״ה, במילים של האדם עצמו — התבודדות.
  • שמחה כעבודה, ולא רק כהרגשה שבאה מעצמה.
  • חיפוש הטוב — באחר ובעצמך — כדרך לשנות את המציאות.
  • איסור מוחלט על ייאוש, והתחלה מחדש בכל פעם, גם אחרי נפילה.
  • תמימות ואמונה פשוטה, לצד עומק עיוני גדול.

את אלה הוא לא אמר כסיסמאות. כל אחד מהם מופיע בתורות שלמות, עם נימוק ועם עצה מעשית. הסעיפים הבאים מביאים לכל אחד מהם את לשון המקור.

התבודדות

התבודדות אצל רבי נחמן איננה מדיטציה שקטה, אלא דיבור: זמן קבוע שבו האדם יוצא לבד — לחדר או לשדה — ומדבר עם הקב״ה בשפה שלו, על מה שעובר עליו באמת. בליקוטי מוהר״ן תנינא הוא כותב:

הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ לִקְבֹּעַ לוֹ עַל־כָּל־פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָּׂדֶה, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת, בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבוֹ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת.
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה כ״ה · אות א׳

הוא מדגיש שהשיחה צריכה להיות בשפה שהאדם מדבר בה ביום־יום, כי בה הלב נמשך. ולמי שמרגיש שאין לו מה לומר, הוא אומר במפורש שגם מעט מספיק:

…וְאָמַר: שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר כְּלָל, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִין רַק דִּבּוּר אֶחָד, גַּם־כֵּן טוֹב מְאֹד.
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה צ״ו · אות א׳

גם בתורה נ״ב בחלק הראשון הוא מתאר את ההתבודדות כדרך לבטל את התאוות ולהיכלל באחדות ה׳, ומציין שעיקרה בלילה ובמקום שאין בו אנשים. מי שרוצה להתחיל, יכול להיעזר במסלול ״אני לא יודע איך מתחילים להתפלל״.

להעמקה: התבודדות בתורת רבי נחמן — כל המקורות, מהלשון שבה מדברים ועד מה עושים כשאין מילים.

שמחה

המשפט המוכר ביותר של רבי נחמן על שמחה פותח את תורה כ״ד בחלק השני:

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ.
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה כ״ד · אות א׳

החידוש הוא בלשון "מצוה" ו"להתגבר": השמחה איננה מצב רוח שמחכים לו, אלא משהו שעובדים עליו, לפעמים בכוח. באותה תורה הוא מוסיף שיש לקבוע שעה ביום ללב נשבר ולשיחה עם ה׳, אבל שאר היום צריך להיות בשמחה. ומאיפה מתחילים לשמוח? הוא עצמו מפנה לתורה רפ״ב:

וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי…
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה י׳ · אות ג׳

למי שהעצבות מכבידה עליו, יש מסלול ייעודי: ״העצבות מכבידה עליי״.

הנקודה הטובה

תורה רפ״ב — אזמרה היא אולי הטקסט של רבי נחמן שהכי הרבה אנשים פוגשים ראשון. היא נקראת על שם הפסוק "אזמרה לאלקי בעודי" (תהלים קמו), והמסר שלה מתחיל ביחס לאדם אחר:

דַּע, כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רפ״ב · אות א׳

כלומר, מציאת הטוב איננה רק נימוס או "ראייה חיובית". לפי רבי נחמן, עצם החיפוש והמציאה של נקודה טובה משנה את האדם עצמו ומעלה אותו. ומיד אחר כך הוא מפנה את אותו כלי כלפי פנים:

וְכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִמְצֹא גַּם בְּעַצְמוֹ. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהַרְחִיק הָעַצְבוּת מְאֹד מְאֹד (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים), וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם טוֹב, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים, וְרוֹצֶה הַבַּעַל דָּבָר לְהַפִּילוֹ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְבוּת…
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רפ״ב · אות ב׳

מכאן ממשיכה התורה ומתארת איך מחפשים עוד נקודה ועוד נקודה, וכך יוצאים מהעצבות — ומשם עוברת גם לתפילה, לניגון ולשליח הציבור שאוסף את הנקודות הטובות של כל המתפללים. כדאי לקרוא את כל תורה רפ״ב בליקוטי מוהר״ן. דרך נוספת להיכנס אליה היא המסלולים ״אני רוצה להתחיל ממה שכבר יש בי״ ו״קשה לי לראות טוב בעצמי״.

התחזקות והתחלה מחדש

רבי נחמן מדבר הרבה על נפילות — לא כעל כישלון שצריך להסתיר, אלא כחלק צפוי מהדרך. העצה שלו לנופל היא להתחיל מחדש, ממש כמו בפעם הראשונה:

כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא, כִּי הִתְרַחֲקוּת – תְּחִלַּת הִתְקָרְבוּת, עַל־כֵּן נָפַל, שֶׁיִּתְעוֹרֵר יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַעֲצָתוֹ – שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁצְּרִיכִין מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ…
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רס״א · אות א׳

ובמקום אחר, בתורה ע״ח בחלק השני, מופיע המשפט שעליו נרשם בגוף הספר שנאמר "בכח גדול ובעמקות נפלא", כדי שייזכר לדורות:

…וְהָעִקָּר – לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ע״ח · אות ז׳

אותו רעיון מופיע גם במשפט המוכר על הגשר הצר:

…וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה מ״ח · אות ב׳

מי שנמצא עכשיו בדיוק בנקודה הזאת יכול להתחיל במסלולים ״אני לא יודע מאיפה להתחיל״, ״אני פשוט צריך חיזוק עכשיו״ או ״אני מרגיש שהדרך חסומה״.

ליקוטי מוהר״ן

ליקוטי מוהר״ן הוא ספר התורות המרכזי של רבי נחמן. הוא בנוי משני חלקים: החלק הראשון נדפס עוד בחייו (תקס״ח, 1808), והחלק השני — המכונה "ליקוטי מוהר״ן תנינא" — נדפס אחרי פטירתו (תקע״א, 1811). רבות מהתורות כתב רבי נתן מפי רבו (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳), ובציוויו העתיק אותן כסדר לכרך אחד (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד). את הספר מסר רבי נחמן להדפסה בידי איש שבא אליו ממדוודיבקה (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד).

זה ספר שלומדים לאט. יש בו תורות ארוכות ומורכבות, שכל אחת מהן היא מסלול שלם, ולצידן שיחות קצרות ועצות מעשיות. כל התורות שצוטטו בעמוד הזה לקוחות ממנו. בספריית האתר נמצאים כעת 411 פרקים מהספר, כל אחד בכתובת קבועה משלו.

סיפורי מעשיות

בשנים האחרונות לחייו החל רבי נחמן לספר "מעשיות" — סיפורים ארוכים ורבי שכבות, בדמות אגדות על מלכים, בני מלכים, חכמים וקבצנים. סיפורי מעשיות כוללים שלוש עשרה מעשיות, והראשונה שבהן היא ״מאבידת בת מלך״.

למה סיפורים? בתורה ס׳ בליקוטי מוהר״ן הוא מסביר שיש מי שאי אפשר לעורר בדרך ישירה, ואז צריך להלביש את התורה בסיפור:

…וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים…
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס׳ · אות ו׳

כל 13 המעשיות זמינות לקריאה מלאה בספרייה.

רבי נתן מנמירוב

כשרבי נחמן נכנס לברסלב, בחודש אלול תקס״ב, היה רבי נתן בנמירוב הסמוכה, והתקרב אליו מיד (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קט״ו). ראש השנה תקס״ג היה בלשונו "ראש השנה הראשון לישיבתו פה ולהתקרבותי אליו" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות א׳).

מכאן תפקידו: לכתוב את דברי רבו. בחיי מוהר״ן הוא מביא את מה שסיפרו לו שאמר רבי נחמן בזמן שהתקרב אליו:

סִפְּרוּ לִי שֶׁכְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, אָמַר בִּפְנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנַי בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהִזְמִין לִי רַךְ בַּשָּׁנִים אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרַי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לִכְתֹּב כָּל דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הֵן תּוֹרוֹת הֵן שִׂיחוֹת שֶׁגַּם הֵם תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד בְּעָלְמָא לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז

הוא כתב תורות מפי רבו (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳), העתיק וסידר אותן בציוויו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד), וכתב את חיי מוהר״ן (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תרי״ד). בחיי מוהר״ן הוא מפנה גם לחיבור שלו, ליקוטי הלכות (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות מ״ג), שאינו בספריית האתר כעת.

לכן גם האתר הזה הוא "הבית הדיגיטלי לתורת רבי נחמן ורבי נתן", והספרים של שניהם מקבלים בו מקום בספרייה.

עוד על רבי נתן — מתוך המקורות

חיי מוהר״ן

חיי מוהר״ן הוא ספרו של רבי נתן על רבו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תרי״ד). יש בו שיחות, זיכרונות, תיאורי מסעות, פרטים על מתי ואיפה נאמרה כל תורה, וסיפורים על דרך הנהגתו של רבי נחמן. רוב העובדות הביוגרפיות בעמוד הזה — הלידה במז׳יבוז׳, ההגעה לברסלב, ההתקרבות של רבי נתן, המעבר לאומן והפטירה — מבוססות עליו, ומראי המקום שלהן מקשרים אליו ישירות. בספרייה נמצאים כעת 613 סימנים מהספר.

אומן וראש השנה

רבי נחמן עבר לאומן באביב תק״ע (1810) ונפטר שם כעבור כמה חודשים. רבי נתן כותב שהייתה זו "העיר אשר בחר בה בחיים חיותו לשכב שם" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ד), ושם הוא קבור.

ראש השנה תפס אצלו מקום מיוחד. בחיי מוהר״ן מובא:

אָמַר, הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלִי מֵאַחַר שֶׁהַמְּקֹרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי, וְלָמָּה לֹא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אִישׁ לֹא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ־הַשָּׁנָה.
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ת״ג

על יסוד הדברים האלה נהגו חסידיו להתכנס על ציונו באומן בראש השנה. המנהג נמשך, בהפסקות ובקשיים, גם בשנים שבהן היה קשה מאוד להגיע, ובעשורים האחרונים מגיעים לאומן בראש השנה עשרות אלפי אנשים מכל העולם. חשוב להבחין: ההגעה לאומן היא מנהג שנשען על דברים שנאמרו ונרשמו בחיי מוהר״ן, ואילו התורות עצמן — על התבודדות, שמחה והנקודה הטובה — פתוחות לכל אחד, בכל מקום.

איך מתחילים ללמוד את רבי נחמן

אין דרך אחת נכונה. אלה ארבע כניסות שעובדות טוב למי שמתחיל:

  1. להתחיל ממה שעובר עליך

    המסלולים המודרכים בדף הבית מתחילים ממצב — צורך בהתחזקות, פחד, רצון להתחיל מחדש — ומובילים לקטע אחד מהמקורות, עם מראה מקום.

  2. לקרוא תורה אחת עד הסוף

    תורה רפ״ב היא נקודת פתיחה טובה: קצרה יחסית, ברורה, ונוגעת בחיים עצמם. אחריה אפשר לעבור לתורה כ״ד בחלק השני (על השמחה).

  3. לחפש מילה או נושא

    החיפוש במקורות מוצא מילים וביטויים גם בלי ניקוד, וגם מראי מקום כמו "ליקוטי מוהר״ן רפ״ב".

  4. לשוטט בספרייה

    הספרייה מסודרת לפי מחבר — כתבי רבי נחמן וכתבי רבי נתן — עם תוכן עניינים לכל ספר וניווט בין הפרקים.

מקורות והמשך לימוד

הציטוטים בעמוד נשלפים מהטקסטים שבספריית האתר, ומראה המקום של כל אחד מהם מקשר לקטע המלא. הפרטים על כל מהדורה — מקור, רישיון והיקף — מופיעים בעמוד מקורות ורישיונות, והסבר על האופן שבו האתר בנוי נמצא בעמוד אודות. העובדות הביוגרפיות מבוססות על חיי מוהר״ן; התאריכים הלועזיים ושנות הדפוס מובאים לפי מקורות אנציקלופדיים מקובלים.

הספרים

המקורות שצוטטו בעמוד