ראש השנה באומן: מה אמר רבי נחמן על ראש השנה שלו

רבי נתן מתאר את הסדר מאז שרבי נחמן קבע את דירתו בברסלב:

ובהמשך: "אך ביותר ויותר הזהיר להיות אצלו על ראש השנה", ו"גדל האזהרה שהזהיר להיות אצלו על ראש השנה אין לשער" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ו).

פתיחת הפרק על ראש השנה בחיי מוהר״ן, "הראש השנה שלי עולה על הכל", מובאת בעמוד רבי נחמן מברסלב: אומן וראש השנה. באותו פרק הוא גם הזהיר "לעשות כרוז" שכל מקורביו יהיו אצלו בראש השנה, והוסיף: "ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמח מאד מאד" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ת״ג). ועוד אמר שם:

ובשיחות הר״ן: "אצלי העקר הוא ראש השנה", ומיד כשעובר ראש השנה הוא כבר מקשיב לקריאה לסליחות של השנה הבאה, "כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין" (שיחות הר״ן · אות רט״ו).

אחד אמר לפניו שנוח לו יותר לבוא בשבת תשובה, כי בראש השנה אין לו מקום לעמוד בבית המדרש ולא אכסניה טובה, ודעתו מתבלבלת. ותשובתו:

ובשיחות הר״ן מובא בשמו: "כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים; רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקים" (שיחות הר״ן · אות רי״ד).

בשיחות הר״ן כ״א יש הוראות קצרות לראש השנה עצמו:

ובליקוטי עצות יש ערך שלם על ראש השנה: ליקוטי עצות, ערך ראש השנה.

בראש השנה אמר תורה ארוכה, "בין השמשות בין יום ראשון לשני", ונמשך "הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ו). חלק מהתורות שאמר בראש השנה, לפי חיי מוהר״ן:

• ליקוטי מוהר״ן א׳, תורה ה׳ (בחצוצרות): בראש השנה תקס״ג, הראשון בברסלב (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות א׳)
• ליקוטי מוהר״ן א׳, תורה כ׳ (תשעה תקונין): בראש השנה תקס״ה (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ט׳)
• ליקוטי מוהר״ן א׳, תורה ס׳ (פתח רבי שמעון): בראש השנה תקס״ז (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״א)
• ליקוטי מוהר״ן תנינא, תורה ה׳ (תקעו אמונה): בראש השנה תק״ע (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות מ״א)
• ליקוטי מוהר״ן תנינא, תורה ח׳ (תקעו תוכחה): בראש השנה האחרון, באומן (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ט)

בערב ראש השנה באומן אמר להם: "מה אמר לכם אין דבר גדול מזה, הינו להיות אצלי על ראש השנה", ואף על פי שצדיקים אחרים אינם אומרים כך, "הרי עוד קשיא אחת" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״כ). ורבי נתן מסכם שם:

באותו ערב ראש השנה שאל על מי שלא בא, ועל אחד שהוא עצמו שלח לביתו בגלל המניעות אמר: "איני יכול לציר לעצמי הצער הזה מה שאתה לא תהיה אצלי על ראש השנה" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ת״ו).

ובראש השנה עצמו התפללו "בתוך האמבאר", ואמר שצריך "לחזק אז בתפלה ביותר" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״א). על החולי שהתגבר עליו באותו ראש השנה, על בחירת אומן ועל מה שאמר למי שיבוא על קברו: הילולת רבי נחמן, י״ח בתשרי.