הילולת רבי נחמן מברסלב, י״ח בתשרי: הסתלקותו, הבטחתו ומה אומרים המקורות

רבי נתן פותח את סיפור ההסתלקות בחיי מוהר״ן ביום ובשעה:

בפתח החלק הביוגרפי של הספר הוא חוזר על התאריך, ומוסיף שלפי מה ששמע אחר כך, שנותיו היו "שלשים ושמונה שנה וחצי" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״ד).

ראש השנה שלפני ההסתלקות עבר עליו בחולי קשה (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״ב). באותו ראש השנה אמר את התורה "תקעו תוכחה", ובחיי מוהר״ן נכתב שזו התורה האחרונה של ימי חייו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות מ״ג). אפשר לקרוא אותה במלואה: ליקוטי מוהר״ן תנינא, תורה ח׳.

ובלילה השני של ראש השנה, כשהחולי התגבר עליו, אמר:

רבי נתן כותב שרבו נקבר באומן "במקום אשר בחר לו בו בחיים חיותו", ומביא את הטעם (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״א):

ובלילה שלפני הסתלקותו, כשדיבר על הנשמות שבמקום, אמר לאנשיו "מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״א; וכן חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״ה).

עוד בחייו הבטיח רבי נחמן הבטחה מפורשת, ומינה לה "שני עדים כשרים": מי שיבוא על קברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את עשרת המזמורים (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״ה). בלשון חיי מוהר״ן:

ונאמר שם התנאי: שהאדם יקבל על עצמו מעתה "שלא ישוב לאולתו" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״ה).

ההבטחה בלשון רבי נחמן עצמו, כפי שהיא מובאת בשיחות הר״ן, נמצאת בעמוד תיקון הכללי: ההבטחה.

עשרת המזמורים הם תיקון הכללי. בשיחות הר״ן מובא מניינם, ושיש לומר אותם "כסדר שהם כתובים בתהלים" (שיחות הר״ן · אות קמ״א). הרשימה, המקורות והטעם לשם נמצאים בעמוד תיקון הכללי: עשרת המזמורים.

מי שרוצה להתחבר ביום הזה לדבריו יכול להתחיל מהתורה האחרונה שאמר, מסיפור חייו בספר חיי מוהר״ן, או מהעמוד רבי נחמן מברסלב: חייו, תורתו וספריו.