מי היה רבי נתן
רבי נתן הוא התלמיד שכתב את דברי רבי נחמן. בחיי מוהר״ן הוא מביא את מה שסיפרו לו שאמר עליו רבו בזמן שהתקרב אליו:
סִפְּרוּ לִי שֶׁכְּשֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, אָמַר בִּפְנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנַי בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁהִזְמִין לִי רַךְ בַּשָּׁנִים אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרַי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לִכְתֹּב כָּל דְּבָרָיו הַיּוֹצְאִים מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הֵן תּוֹרוֹת הֵן שִׂיחוֹת שֶׁגַּם הֵם תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד בְּעָלְמָא לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד עוֹד
שמו מופיע במפורש בספר: "האברך רבי נתן" שהביא תורה כתובה למחרת אמירתה (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תר״ז), ו"ספר חיי מוהר״ן כתיבת יד שכתב שם מורנו הרב רבי נתן" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תרי״ד).
הקשר לרבי נחמן
רבי נחמן נכנס לברסלב בחודש אלול תקס״ב. רבי נתן מתאר את הרושם שעשה הדבר בנמירוב הסמוכה, ואת התקרבותו שלו:
…וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע הַדָּבָר בְּנֶעמְרִיב הַסָּמוּךְ לְפֹה הָיָה אֶצְלֵנוּ דְּבַר פֶּלֶא מְאֹד שֶׁהוּא נִכְנַס לְכָאן.
…וַאֲנַחְנוּ זָכִינוּ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לְפֹה…
ובאותו מקום הוא מביא את דברי רבו עליו:
…וְאָמַר, אִלּוּ לֹא בָא לִבְּרֶסְלֶב אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אוֹתִי דַּי.
השבת הראשונה שבה היה אצלו הייתה השבת שלפני ראש השנה תקס״ג (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ע״ח), ושנת תקס״ו הייתה בלשונו "שנה הרביעית להתקרבותי אליו" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״א).
כבר בזמן ההתקרבות אמר לו רבי נחמן:
…גַּם אָמַר לִי כְּבָר בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו אִם תִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר תּוּכַל לִשְׁמֹעַ מִמֶּנִּי הַרְבֵּה, כִּי אֲנִי צָרִיךְ אִישׁ אֶחָד לוֹמַר לְפָנָיו.
בחיי מוהר״ן נאספו גם דברים שאמר רבי נחמן על רבי נתן: על רבי נתן ורבי נפתלי אמר "הם יהלומים" (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ג), כשהתקרב אליו רבי נתן הפליג בשבחו באוזני בתו אדל (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ח), ולאחד שאמר שרבי נתן עוד יהיה צדיק השיב:
…גַּם פַּעַם אַחַת אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּמוּר "גוּטֶער יוּד", וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהוּא כְּבָר צַדִּיק…
תפקידו בשימור התורה
חיי מוהר״ן מביא את דברי המגיד מטירהוויצה, ששמע מרבי נחמן תורה ולא האמין שאפשר לכתוב אותה:
…וְנִדְמָה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַעֲלוֹת זֹאת עַל הַכְּתָב, וּלְמָחָר בַּבֹּקֶר בָּא הָאַבְרֵךְ רַבִּי נָתָן וְהֵבִיא הַמַּאֲמָר הַזֶּה כָּתוּב עַל הַנְּיָר וּבִדְיוֹ
לפעמים כתב מפי רבו, כשרבי נחמן קורא לפניו מתוך כתב ידו. כך תיאר העתקה של תורה במדוודיבקה:
…וְאָז יָשַׁבְתִּי לְפָנָיו וְהֶעְתַּקְתִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לְפָנָיו, וּמִפִּיו יִקְרָא אֵלַי מִתּוֹךְ סִפְרוֹ בִּכְתַב־יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַנְּיָר.
עקבות הכתיבה הזאת נשארו בתוך ליקוטי מוהר״ן עצמו, בהערות בגוף ראשון של הכותב: "כל זה שמעתי מפיו הקדוש בעת שכתבתי לפניו" (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳), "בשעה שכתבתי לפניו תורה זאת… צוה עלי להתחיל התורה" (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ב · אות כ״א), "וכשקבלתי מאתו תורות אלו בכתב" (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ט · אות ו׳).
יש תורות שהגיעו אלינו בשני נוסחים: מה שכתב בעצמו כפי ששמע, ומה שהעתיק מכתב ידו של רבו (עוד נוסח כזה: ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ג · אות ד׳):
לִהְיוֹת קֹדֶם שֶׁהֶעְתַּקְתִּי תּוֹרָה זֹאת מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ, כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה בְּעַצְמִי, כְּפִי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו. וְלִהְיוֹת קְצָת דְּבָרִים מְבֹאָרִים שָׁם קְצָת יוֹתֵר, עַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּיו גַּם כֵּן…
כתיבה והפצה
התורות שכתב נשמרו תחילה בקונטרסים מפוזרים, עד שרבי נחמן ציווה עליו לסדר אותן:
…אַךְ אַחַר־כָּךְ צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כַּסֵּדֶר, הַיְנוּ כִּי בִּתְחִלָּה הָיוּ כְּתוּבִים אֶצְלִי הַתּוֹרוֹת בְּקוּנְטְרֵסִים מְפֻזָּרִים שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְאַחַר־כָּךְ בִּשְׁנַת תקס"ה צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כְּסֵדֶר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם כֶּרֶךְ.
ובאותו סימן מסופר על ההדפסה של ליקוטי מוהר״ן:
בִּהְיוֹתוֹ בְּלֶמְבֶּרְגְּ מָסַר הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לְיַד אִישׁ אֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע וְצִוָּה לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיִּסַּע לִמְדִינָתֵנוּ לְהַדְפִּיס הַסֵּפֶר, וְכֵן עָשָׂה.
הוא גם העתיק לפני רבו את הספר שנקרא "הספר השני", הספר שרבי נחמן ציווה אחר כך לשרוף, והעתקתו היא שנשלחה ביד שני אנשים לעיירות:
…וְזֶה הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי הֶעְתַּקְתִּי לְפָנָיו בִּשְׁנַת תקס"ו וְהַהַעְתָּקָה שֶׁלִּי נָתַן בְּיַד שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְהוֹלִיךְ בַּעֲיָרוֹת…
וכך נכתב גם ספר האלף־בית, מפי רבי נחמן:
כְּשֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו סֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית הָרִאשׁוֹן וּמִפִּיו יִקְרָא אֵלַי מִתּוֹךְ כְּתָבָיו וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בִּדְיוֹ…
ההדרכה שקיבל מרבו
בחיי מוהר״ן רבי נתן רושם גם דברים שרבי נחמן אמר לו אישית, על הלימוד, על הכתיבה ועל התפילה. כשהכניס אותו להתמדה בלימוד, קבע לו שיעורים גדולים, ויחד עם זה הזהיר אותו לדבר בכל יום עם אנשים, כדי שדעתו תהיה פתוחה:
…כְּשֶׁהִכְנִיס אוֹתִי בְּהַתְמָדַת הַלִּמּוּד, וְצִוָּה עָלַי וְקָבַע לִי שִׁעוּרִים גְּדוֹלִים בְּכָל יוֹם, וְהִזְהִיר אוֹתִי שֶׁבְּכָל יוֹם אֶרְאֶה לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם אֵיזֶה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים כְּדֵי…
גם הכתיבה עצמה נחשבה בעיניו ללימוד. באחד הימים שבהם כתב רבי נתן לפניו את ספר האלף־בית כמעט כל היום, רבי נחמן עשה איתו חשבון לעת ערב:
…בּוֹא לְחֶשְׁבּוֹן עִמִּי עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם מֶה עָשִׂינוּ בּוֹ. וְאָמַר הֲלֹא הִתְפַּלַּלְנוּ וְגַם לָמַדְנוּ מְעַט וְאַחַר־כָּךְ כָּתַבְנוּ. וְגַם זֶה הוּא לִמּוּד הַיְנוּ מַה שֶּׁכּוֹתְבִין דִּבְרֵי תוֹרָה נֶחְשָׁב…
פעם אחרת, מתוך מקרה פשוט של שיעול, הראה לו רבי נחמן שאין להכריח את עצמו יותר מדי על שום דבר, גם כשרוצים דבר שבקדושה:
…אֲפִלּוּ מִזֹּאת יְכוֹלִין לִרְאוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ הַרְבֵּה עַל שׁוּם דָּבָר.
וכשרבי נחמן לימד אותו על ההתבודדות, רבי נתן שאל איך היא מתיישבת עם הבחירה החופשית. התשובה לא הייתה הסבר מלא אלא הוראה להמשיך:
כְּשֶׁהוֹדִיעַ לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ, הֲלֹא הָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה. וְלֹא הֵשִׁיב לִי בְּפֵרוּשׁ רַק כִּלְאַחַר יָד, כְּאוֹמֵר אַף־עַל־פִּי־כֵן.
ההתבודדות עצמה, במקורות: התבודדות בתורת רבי נחמן.
עדותו על התיקון הכללי
רבי נתן היה עד לשלבים שבהם התגלה התיקון הכללי, עשרת פרקי התהלים שרבי נחמן גילה כתיקון למקרה לילה. בחיי מוהר״ן הוא כותב על היום שבו שמע את תחילת הדבר:
…וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי הַתְחָלַת הִתְגַּלּוּת הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁהֵם תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם.
את סדר הדברים, מהתורה הראשונה ועד שרבי נחמן גילה את עשרת הפרקים לפני שני עדים, מתאר הכותב בשיחות הר״ן. הפרקים, המקורות והעדות: תיקון הכללי.
חיי מוהר״ן
חיי מוהר״ן הוא ספר השיחות והזיכרונות על רבי נחמן, והוא כתוב בגוף ראשון: "נתקרבתי אליו", "כתבתי לפניו". בסוף הספר מובאת עדות על כתב היד:
זֶה מָצָאתִי בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן כְּתִיבַת יָד שֶׁכָּתַב שָׁם מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן…
הספר לא נכתב כולו בחיי רבי נחמן. באחד הסימנים הכותב מזכיר גזרות שיצאו "בימינו", שש עשרה שנה אחרי הסתלקות רבו:
…וְהֵן הֵן הַגְּזֵרוֹת שֶׁיָּצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּבִזְכוּת תְּפִלָּתוֹ נִתְעַכְּבוּ עַד הֵנָּה.
הכותב מפנה גם לחיבור שלו, ליקוטי הלכות (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות מ״ג). ליקוטי הלכות נמצא בספריית האתר, בהקלדה שמקורה ומעמדה מצוינים שם.
הספרים
- ליקוטי מוהר״ן: תורות רבי נחמן, שרבי נתן כתב, סידר והעתיק לפי ציוויו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד).
- חיי מוהר״ן: שיחות וזיכרונות על רבי נחמן, בכתב ידו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תרי״ד).
- ספר המידות, שנקרא גם ספר האלף בית (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שע״ט): רבי נתן כתב אותו לפני רבי נחמן, מפיו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תל״ד). מדריך לספר המידות.
- ליקוטי הלכות: החיבור שלו, שאליו הוא מפנה בחיי מוהר״ן (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות מ״ג). הוא נמצא בספריית האתר, בהקלדה שמקורה מצוין שם.
איך לקרוא את דבריו
בספרים שכתב, רבי נתן מדבר בגוף ראשון: "שמעתי", "כתבתי לפניו", "נתקרבתי אליו". כך אפשר להבחין בין מה ששמע מפי רבו בעצמו (ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳) לבין מה שסיפרו לו אחרים, כמו הדברים שאמר עליו רבו בזמן שהתקרב אליו (חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז).
בכמה מקומות בספרים יש הערות שפותחות ב"אמר המעתיק". אלה הוספות של מעתיק מאוחר, והאתר אינו משתמש בהן כמקור לקביעה, לא על רבי נחמן ולא על רבי נתן. גם ספרים שאינם בספריית האתר אינם משמשים כאן כמקור.
לכן בכל עמודי האתר נשמרת הבחנה בין שלושה דברים: תורות רבי נחמן, כפי שנכתבו בליקוטי מוהר״ן ובספריו; העדות של רבי נתן על מה ששמע וראה; וההסבר של האתר, שמפנה תמיד אל המקור ואינו בא במקומו. להמשך: רבי נחמן מברסלב והמדריך ללימוד ליקוטי מוהר״ן.
מקורות להמשך קריאה
כל הפניה לספר מובילה אל הקטע המלא בלשון המקור. להמשך: רבי נחמן מברסלב · חיי מוהר״ן · ליקוטי מוהר״ן · ממשיכי דרכו של רבי נחמן
- כניסת רבי נחמן לברסלב והתקרבות רבי נתן: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קט״ו
- השבת הראשונה שהתקרב: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ע״ח
- „אם תהיה איש כשר תוכל לשמע ממני הרבה”: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ח
- דברי רבי נחמן על רבי נתן ורבי נפתלי: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ג
- שבחו של רבי נתן בפי רבו: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ח
- „שאפלו דבור אחד מדבורי לא יהיה נאבד”: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שס״ז
- המאמר שנכתב בן לילה: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תר״ז
- העתקה מפי רבי נחמן במדוודיבקה: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ב׳
- הערת הכותב בליקוטי מוהר״ן: ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ט · אות ט׳
- שתי נוסחאות לתורה אחת: ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ו · אות ד׳
- העתקת התורות כסדר והדפסת ליקוטי מוהר״ן: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קפ״ד
- העתקת „הספר השני”: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קע״ה
- כתיבת ספר האלף־בית: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תל״ד
- כתב היד של חיי מוהר״ן: חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תרי״ד