חלק א׳ · אות תי״ט

(יג) אָמַר לִי, יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהֵם בִּתְחִלָּה סוֹד, וְאַחַר־כָּךְ שׁוּב אֵינוֹ סוֹד, כְּגוֹן קְצָת סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה שֶׁקֹּדֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זַ"ל הָיוּ אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּסוֹד גָּדוֹל, וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים מִזֶּה כִּי־אִם בְּסוֹד גָּדוֹל מְאֹד, וְאַחַר־כָּךְ, בִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זַ"ל, שׁוּב לֹא הָיָה סוֹד, וְהִתִּירוּ לְגַלּוֹת הַסּוֹד קְצָת. וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים שֶׁהֵם עַכְשָׁו סוֹד, וְאַחַר־כָּךְ בַּיָּמִים הַבָּאִים לֹא יִהְיוּ סוֹד. גַּם בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים שֶׁיֵּשׁ קְצָת שֶׁחִבְּרוּ אֵיזֶה גְּדוֹלִים שֶׁהָעוֹלָם מַחֲזִיקִים אוֹתָם וְכוּ', וּבִפְרָט וְכוּ' וְהוּא הִזְהִיר מְאֹד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּלָל, כִּי הֵם הֲפָכִים מַמָּשׁ מִתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְכוּ':