חלק א׳ · אות תכ״ב

(טז) עָנָה וְאָמַר זֶה אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבְּאַשְׁכְּנַז אֵינָם נִמְצָאִים סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְפְּסוּ שָׁם סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, עִם כָּל זֶה אֵינָם מְצוּיִים שָׁם רַק נִמְכְּרוּ לִמְדִינָתֵנוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁם סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, עַל־כֵּן הֵם הוֹלְכִים מְלֻבָּשִׁים בְּמַלְבּוּשֵׁי דַּייטְשׁ [גֶרְמַנְיָה] כִּי הַלְּבוּשִׁים הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים. וּמֵחֲמַת זֶה צְרִיכִים לְדַקְדֵּק מְאֹד לְהַחֲזִיק הַמַּלְבּוּשִׁים בִּנְקִיּוּת וּלְכַבְּדָם כָּרָאוּי. [וּפָסַק בָּאֶמְצַע וְלֹא גִּלָּה כְּלָל מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לְמַלְבּוּשֵׁי דַּייטְשׁ לְמַה שֶּׁאֵין נִמְצָאִים שָׁם סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ]: