Skip to main content

Likutei Moharan I, 149 and its prayer

Writings of Rabbi Nachman of Breslov: Teachings and Prayers

Original Hebrew text

The teaching

From Kitzur Likutei Moharan I, 149 · The full teaching in Likutei Moharan

א. קִימַת חֲצוֹת הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן: ב. זְמַן חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, בֵּין בַּקַּיִץ בֵּין בַּחֹרֶף, וְאָז מַתְחִיל זְמַן חֲצוֹת, וְנִמְשָׁךְ עַד גְּמַר אַשְׁמוּרָה שְׁנִיָּה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, וּבַבּקֶר טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת (עַיֵּן זֹהַר-הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁלַּח דַּף נז):

The prayer

From Likutei Tefilot I, 88

"חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" מָלֵא רַחֲמִים, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, חוּס וַחֲמל עָלַי וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ כָּל יְמֵי חַיַּי וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי בַּחֲצוֹת לַיְלָה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם עַצְלוּת וּכְבֵדוּת כְּלָל וְלֹא תִתְגַּבֵּר עָלַי הַשֵּׁנָה וְהַתַּרְדֵּמָה חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר לִמְנוֹעַ אוֹתִי מִזֶּה וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים תְּעוֹרֵר הָרוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וּמִשָּׁם יֻמְשַׁךְ עָלַי הִתְעוֹרְרוּת לְהִתְעוֹרֵר תָּמִיד מִשְּׁנָתִי בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָׁחַר".

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ בְּכַמָּה אַזְהָרוֹת לָקוּם תָּמִיד בַּחֲצוֹת לַיְלָה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ אַזְהָרוֹת נוֹרָאוֹת עַל זֶה, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַטְרִידֵנוּ מִזֶּה, עַד אֲשֶׁר אִבַּדְנוּ רב הַלֵּילוֹת אֲשֶׁר בִּטַּלְנוּ מִלָּקוּם בַּחֲצוֹת עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל רַב לְהוֹשִׁיעַ, תֶּן לִי עֵצָה אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לָקוּם תָּמִיד בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהוּא תֵּכֶף אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלָּיְלָה, בֵּין בַּחֹרֶף בֵּין בַּקַּיִץ וְאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת, לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל גָּלוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְסְרוּ רָזֶיהָ לְחִיצוֹנִים, וְעַל חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים שֶׁגָּרְמוּ כָּל זֶה, וְהֶאֱרִיכוּ אֶת הַגָּלוּת בְּיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ יוֹצֵר הַכּל, כַּמָּה וְכַמָּה הֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים בִּכְלָל וּבִפְרָט.

אוֹי לִי וַי לִי, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק הִנְנִי לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה, וּמַה שֶּׁעָבַר עָבַר, זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָשׁוּב לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בֶּאֱמֶת וְלֹא אוֹבַד שׁוּם לַיְלָה מִלֵּילוֹתַי מִקִּימַת חֲצוֹת, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד וְתַעַזְרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַזִּיק לִי כְּלָל קִימַת חֲצוֹת בְּשׁוּם דָּבָר וְלֹא יֶאֱרַע לִי שׁוּם חֹלִי ראשׁ וְשׁוּם נֶזֶק מִזֶּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה זַכֵּנִי מֵעַתָּה לָקוּם בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה תָמִיד בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בְּשִׁבְתִּי בְּבֵיתִי וּבְלֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ, וּלְסַדֵּר תִּקּוּן חֲצוֹת וְלַעֲסֹק אָז בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵּיתִי וּמֵעַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְאֶזְכֶּה בְּכָל בּקֶר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְתַעַזְרֵנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי זֶה, דַּעַת זַךְ וָצַח, דַּעַת אֲמִתִּי שֶׁאֶזְכֶּה עַל יָדוֹ לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלַי בְּכָל בּקֶר חוּט שֶׁל חֶסֶד מִבּקֶר דְּאַבְרָהָם, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יוֹמָם יְצַוֶּה יְהוָה חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירה עִמִּי, תְפִילָּה לְאֵל חַיָּי" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדְּךָ, אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים" וְנֶאֱמַר. "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן

The link between the prayer and the teaching was made here by textual similarity between the two texts, and is not stated explicitly in the book.