כוכבי אור · אמת ואמונה · א
Partial book: see the table of contents for what is missing.
Reading settings
ובראשונה נבא לדבר על אודות הרחקת הלמוד בספרי מבוכותיהם, שמאד מאד צריכים לזהר לבלי להביט בספרי פסיליהם אפלו הבטה כל שהוא כי כבר הודיענו חכמינו ז"ל (סכה נב.) שדרך היצר הרע למשך על האדם כל העברות בחבלי השוא, ואחר כך "כעבות העגלה חטאה", ומכל שכן בהאסור הזה הכולל כל האסורים שבתורה. ומרב תאות האדם לדבר האסור, ידמה בנפשו מה אכפת לי אם אראה קצת בדבריהם, הלא אני לא אומר כדבריהם חלילה, ולא אהיה נצוד על ידי זה בידיהם, כמאמר הכתוב (משלי א): "כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף" אך, "הם לדמם יארבו", כי אחד מני אלף שימלט ויצא ממצודתם אחר הלכדו בהם. והרי זה דומה כאומר אטעם נא קצת בשר חזיר, ואחר כך אקיא אותו. כי רבם ככלם של לבבות הטמאות והמגללות של אנשים כערכנו אם מוסיפים עוד לבא במדור טמאותיהם המלאים קלפות ועבודה זרה, בלי ספק שהם נדבקים ונשתרשים בהם על ידי כל קריאה וקריאה, ועל ידי כל הבטה והבטה נמצא מין את מינו ונעור לעקרם ולשרשם עד היסוד בהם(כא). ומי שלא ישמע לדברינו אלה וירצה לסמך על דעתו שלא יכשל ולא יטה מן האמת אפלו כשיעסק בספרי פסיליהם, בטח ישתקע שם לעולמי עד כי השם יתברך בעצמו בשביל כח הבחירה מניח לו מקום להסתפק קצת, והאפשרות והיכלת לנטות מן דרך האמת כשנכנס במקום סכנה כזאת רב ועצום הוא מכל דבור ומכל מדע. הלא הבט וראה מה שמובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל בהלכות שבועות ובהלכות כבוד אב ואם הלכה ב' שאף על פי שדרך השם יתברך לקרב את האדם בכמה דרכים, אך אף על פי כן הוא מניח לו מקום להסתפק קצת בשביל נסיון ובחירה, וכשמתחזק באמונה שלמה וכו' אבל אם ירצה לבקש תואנות לפרש נותן לו השם יתברך מקום לטעות יותר ויותר, וצריך אחר כך יגיעות גדולות ועצומות ביותר קדם שיזכה אל האמת וכולי האי ואולי עד שיכול לפטר מן העולם ולא יזכה אל האמת וכו', עין שם היטב(כב). וגם בשאר מקומות בדבריו הקדושים. כי בכל זה תבין ותדע גם פרוש המקראות ומאמרי חכמינו ז"ל המורים על זה כמו למה תתענו ה' מדרכיך (ישעיה ס"ג) וכן "השא השאת לעם הזה" (ירמיה ד') וכן בדברי חכמינו ז"ל (יומא לט.) אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה וכן מה שאמרו (אבות פרק ב') שכר עברה עברה, שאין לדחק עצמו בהם כמו שדחקו בזה המפרשים ז"ל, כי אף על פי שגם דבריהם כנים ואמתיים כי בודאי גם אחר כך אין מכריחין את האדם שיחטא ויפשע ביותר כי גם אחר כך הבחירה חפשית בידו לעשות כרצונו, אבל המקראות ומאמרי חכמינו ז"ל אין יוצאין מידי פשוטן שאם האדם חוטא ומטמא את עצמו ומבקש תואנות לפרש מאחרי המקום, אז בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו (מכות י:) עד שנתעה ונטעה דעתו ולבבו עד שקשה לו אחר כך ביותר להתגבר על יצרו. ומחמת זה אמרו חכמינו ז"ל (מועד־קטן כז:) 'עבר ושנה נעשה לו כהתר', וכל הדברים דומים לו למישור חס ושלום. וכמו שמצינו גם אצל כלל ישראל(כג), שכאשר פגמו וקלקלו ואמרו למשה: "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ". מיד אמר השם יתברך למשה: 'חייך שאני נותן להם מקום לטעות', וכן נתקים אחר כך שבאו המרגלים ואמרו מה שאמרו(כד), עד שהיה קשה להם ביותר לעמד בנסיון ולשמע בקול משה רבנו עליו השלום, אחרי אשר הוא בעצמו בחר באנשים האלה על פי הדבור ושלחם לרגל את הארץ, והם באו ואמרו כי "ארץ אוכלת יושביה היא" ושאר דבוריהם הרעים: