כוכבי אור · שיחות וסיפורים · יג
Partial book: see the table of contents for what is missing.
Reading settings
והנה בימי נעורי, חלפו ועברו אצלי כמה שנים שנפלאתי קצת בפרוש מלת העיון שהזכיר רבנו ז"ל לענין הלמוד שבספריו הקדושים. כי לכאורה אין יכלת כלל שיכפל זה הלמוד לפשוט ועיון. כי בתורה שבנגלה, תלמוד בבלי וירושלמי, גם אם נמצא בהם למוד אחד פשוט (להבין על כל פנים בפשיטות מאמר הגמרא, כי בלי זה לא נקרא בשם למוד כלל) נמצא בכל זה למוד העיון, אשר הלומדים בהם ישימו עיניהם לעין ולהעמיק יותר בפלפולים שונים (ולא בדרש, כי הדרש הוא ענין אחר כנודע), אבל בלמוד כזה לכאורה לא נמצא כלל יותר מפרוש הפשוט, עד שבאמת נמצאים גדולים מאנשי שלומנו (ומהם רבי יחיאל מענדיל בהקדמת המפתחות) המפרשים מחמת זה כונות המאמר הנ"ל על פרוש הדרש. אבל בהמשך הזמן מדי שקדי על דלתי ספרי מוהרנ"ת, אשר עליו סמך רבנו ז"ל את ידיו למלא אותו ברוח אלקים לקום לדרש בדבריו הקדושים, עד שגם כל דרשותיו כנים ואמתיים (ובלי שום תערובות חס ושלום מבלבול המדמה בתכלית ההפך שהזכיר מזה רבנו ז"ל בלקוטי א' סימן נ"ד עין שם) ראה ראיתי שבאמצעות הדרש חתר ומצא מסלות נפלאות בלמוד תורת רבנו ז"ל גם בפשיטות, ולהוספות הם נחשבים על הרמז והדרש אשר ידרש בהם בעשר דברי רבנו ז"ל ממקומות אחרים בתורה שבכתב ובעל פה (או ממאמרים אחרים שבספר רבנו ז"ל בעצמו, שגם זה נקרא בשם דרש ועושר ממקום אחר). כי עוד בהוספה ותוספות על כל זה מצא פרושים נחמדים(קלב) בקצת מאמרי רבנו ז"ל, שבכל מאמר ומאמר יפרש מנה ובה כפי הכלל הראשון (והעקרי) לכל הכללים אשר כתבתי בהקדמת ספרי באור הלקוטים. שכן דרך רבנו ז"ל לפרש בכל מאמר ומאמר מנה ובה תחלתו מסופו וסופו מתחלתו. ובאפן שאין נראה כלל רק למי שחותר ומעמיק בהם, וכאשר ירמז מוהרנ"ת זה הכלל בהקדמותיו אשר כתב ללקוטי הראשון ולקוטי תנינא.
(ועין שם מה שכתב שכפי עצם העמק היה צריך לכתב בכל דבור ודבור, ודוק או והבן היטב). וגם אגב אורחא ראה ראיתי שלפי זה מפרש שיחת רבנו ז"ל, שאחר הספורי מעשיות סימן קצ"ח. שאין מי שיבין את תורתו רק מי שיכול לאמרה פנים ואחור עד כאן לשונו. כי כשחוזר הקורא לאחוריו מסוף המאמר לתחלתו מבין יותר כונת רבנו ז"ל. ושגם לפי זה מבאר מה שכתב מוהרנ"ת בסוף הקדמתו לספר לקוטי הלכות (כרך הראשון והאחרון) שהוא כעין באור על ספר רבנו ז"ל. ולכאורה יש להתפלא על זה, כי הלא מהדרש לבד אשר ידרש בהם אין ראיה כל כך על יתרון דברי רבנו ז"ל ורוממותם (כמבאר לכל בקי בספרי הדרשות שאין מזה ראיה כל כך), אבל כפי הדלאותיו את החספא אשר הדלה לנו בספריו הקדושים למצא את הכלל הראשון הנ"ל, וגם שאר הכללים אשר כתבתי בהקדמת ספר באורי הנ"ל, נחשבים ספריו הקדושים לבאור ופרוש ממש ללקוטיו הקדושים. ואדברה בתורתו נגד מלכים ולא אבוש. ונתעוררתי מכל זה להציג בזה הספר כמה מאמרים מהלקוטי מוהר"ן עם הבאורים כפי המסלה והכלל הנ"ל, ולהרכיבם ולבללם עם אלה השיחות והספורים. ובראשונה הנני להציג פה קצת מהדורא בתרא לבאור המאמר שבסימן ח' שבלקוטי א' על הכתוב ראיתי "והנה מנורת זהב". כי מחמת שלא כתבתי אותה כעין כתיבתי לבאור המאמרים שאחרי זה (בתחלה ישר וכסדר, ואחר כך שלא כסדר עין שם) וגם קצרתי בה יותר מדאי, קשה וכבד מאד להתבונן בה. ועתה הנני לכתבה שלא בקצרה כל כך וגם לצרף לה קצת ראשי פרקים מגוף המאמר שבלקוטי מוהר"ן כדי להקל על הקורא, ובכל מקום שדלגתי כתבתי שלש נקדות כזה... לסימן ואות שדלגתי שם: